עמוק באדמה: הסיפור האמיתי מאחורי המלחמה במנהרות הטרור

כדי להבין את גודל ההצלחה של יחידת המנהור של צה"ל צריך לפתוח את הקלסרים של הערכות המצב שהיו בידי מערכת הביטחון ערב מבצע צוק איתן בתחילת הקיץ האחרון. בקלסרים המסווגים מתוארים תרחישים מבהילים הכוללים חדירות של חוליות טרור ביישובים בעוטף עזה, חטיפה של נשים וילדים ורציחתם. חדירה של מחבלים למוצבים, טבח בחיילים וחטיפת גופות של לוחמים – וכן תסריט שבו בכל פעם שלוחמי צה"ל היו רצים לתוך מנהרה כדי להציל חיים, חיכו להם מטענים עצומים ופירים ממולכדים שהוכנו לקראתם.  ארגון חמאס רצה לייצר תהודה של הרג אזרחים וחיילים וליצור כאוס בציבור הישראלי - וכמעט הצליח.

מבצע צוק איתן השאיר טעם מר בציבור הישראלי בכל הקשור להתמודדות של צה"ל מול הנשק האסטרטגי התת-קרקעי שהכין ארגון הטרור האיסלאמי ברצועת עזה, ויש כאלה החוזרים פעם ועוד פעם על המנטרה שפלטו פוליטיקאים מסוימים שטוענים כי הצבא לא היה ערוך ומוכן לאיום הזה, וכי המודיעין עליו נכשל. אבל אם נכנסים עמוק לתוך אותם קלסרים מגלים כי הטיפול של צה"ל בכל הקשור לאיום המנהרות התת קרקעיות היה הצלחה אחת גדולה. "העובדה לאורך כל 50 ימי הלחימה מולו לא הצליח חמאס לפגוע באף אזרח באמצעות מנהרות הטרור מוכיחה מעל לכל צל של ספק כי יש לוחמים בקצה הפירים שידעו היטב לקראת מה הם הולכים", טוען בכיר בפיקוד דרום.

יאמר מיד - בצה"ל אמרו לא אחת כי האיום התת קרקעי ידוע זה שנים רבות. ראשיו לא טענו מעולם כי יש בידיהם יכולות לאיתור מנהרות וגם היום לא טוענים כך. גם סדר העדיפויות באשר למודיעין נבדק וקיבל פרק מכובד בספר הפקת הלקחים של מבצע צוק איתן, אבל השורה התחתונה היא שחמאס לא הצליח למנף את מערך המנהרות שלו לתוצאות.

למעט אירוע הפילבוקס, אפשר בהחלט לקבוע כי עשר שנות חפירה מתחת האדמה נכשלו בגדול. בתוך המנהרות נספרו גופות של מאות מחבלים הרוגים, ונהרסו תשתיות שהושקעו בהן עשרות מילוני שקלים. היום, תשעה חודשים אחרי צוק איתן, אפשר לומר שמערך הטיפול של צה"ל בכל הקשור למנהרות החמאס נמצא במקום אחר לגמרי. 

עם רכבים זעירים וכלבים

"הנחת העבודה היא שחמאס ממשיך לחפור מנהרות" מסביר רס"ן גלעד מזור, קצין הנדסה של החטיבה הצפונית בגזרת עזה. "אנחנו במעקב אחרי כמה הוא חופר, איפה הוא חופר ולאן הוא מגיע עם החפירות שלו. אנחנו עוסקים בהפעלת מאמצים טכנולוגיים ומודיעיניים כדי לאסוף מידע. אנחנו 'על זה' ביום יום ובשגרה. לא מחכים למלחמה.

"אנחנו מבינים שבמלחמה הבאה אנחנו צריכים להיות טובים כמו במלחמה הקודמת, בתוספת ההשתפרות שלנו גם בניצול המידע שיש לנו היום מהשטח והטכניקות והתרגולות הקרביות וגם באמצעים עצמם שיש ברשותנו. בעצם, בכל המשימות שלנו בשגרה שכוללות איתור מנהרות ובאימונים אנחנו מבינים שבמלחמה הבאה אנחנו צריכים להיות יותר חזקים - גם ביכולת לאתר מנהרות, גם ביכולת לטפל פיזית במנהרה וביכולת לחקור אותה וכמובן גם ביכולת להשמיד אותה".

כבר שנים רבות שצה"ל מנסה לפתח את "כיפת הברזל של המנהרות" – שיטה או שימוש באמצעים שבהם הוא יוכל לדעת היכן עוברת מנהרה, איפה היא מתחילה ולאן היא מובילה. הדרך לאותה מערכת עוד ארוכה ועד היום הצליחו לפתח בעיקר שיטוח ופחות מכשירים לאיתור מנהרות. הסריקות לאיתור מנהרות מתבצעות קודם כל על ידי כוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים הכוללים רכבים זעירים המופעלים על ידי שלט שעליהם הותקנו מצלמות. במקרים מסוימים נשלחים גם כלבים, והמידע שיוצא מתוך המנהרה מלמד את הכוח על התוואי שלה ובעיקר על מה יש בתוכה.

מנגד, מפקדים בכירים לצד זוטרים בצה"ל מרגישים טעם מר בנוגע לתחושה ששוררת אצל חלק מהציבור, כאילו פיקוד הדרום הופתע בכל הקשור להבנת המנהרות והטיפול בהן. לדעתם, התחושה הזו חוטאת לכך שההישג של לוחמי המנהרות – רבים מהם יוצאי ההנדסה הקרבית- הוא עצום ובלתי נתפס. הצבא לא רק איתר את המנהרות והשמיד אותן, אלא הצליח במקביל לפתח שיטה לטיפול בהן שכוללת למידה לפרטי פרטים של התוואי. הם יודעים לספר על הנזק המשמעותי שגרמו לפרויקט המנהרות החמאסי. צה"ל, יש להבין, השתמש בשיטה שבה המנהרה לא רק הושמדה, אלא שחומר הנפץ והאמצעים שבהם הוא נעזר גרמו לנזק כזה שלא ניתן יהיה יותר לחפור באותו תוואי לעולם.

אחת המסקנות של מבצע צוק איתן זו ההבנה שיש צורך בהתעצמות של פלוגת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי, נ"א)", מגלה רס"ן מזור, "זה בא ליידי ביטוי בשני מובנים - האחד בכל מה שקשור לאחזקה וחימוש, ובמובן השני זה הכוח הייעודי לטיפול בסוגיית המנהרות. מרבית פעילות האיתור היא פעילות פיזית של הגעה למנהרה.

בסוף מגיעים לנקודה על פי מידע מודיעיני או צורך של ניתוח שטח והבנה של איום שמולו אנו צריכים להיכנס לראש של האויב וחושב כמוהו. למשל, לאן אני הייתי חופר אם אני הייתי האויב. ההבנה הזו יכולה גם להיות על פי אמצעי טכנולוגי כזה או אחר שלא ניתן לפרט עליו. יש שיטות - ואיתם אנחנו מגיעים לנקודה הנכונה, קודחים או חופרים ומאתרים את המנהרה. תחשוב שאתה מזהה בעין התנהלות חריגה על פני הקרקע, ולפי זה אנחנו מגיעים".

מטפלים גם במבנים ממולכדים

בכירים בצה"ל מודים כי לקח כחודשיים אחרי צוק איתן כדי לטפל באופן עמוק יותר במנהרות שאותרו. אל המשימה גויסו בכירי המהנדסים ובכירים במערך בחיל ההנדסה, ובוצעו ניסויים רבים ב'זנבות' של המנהרות שטופלו בצוק איתן. בניגוד לדעה הרווחת בציבור הישראלי, צה"ל לא רק חיסל את האיום התת קרקעי אלא גם הצליח לגרום נזק משמעותי לתשתית הבנייה של מנהרות עתידיות בצד העזתי. 

המפקדים מרגישים היטב את חוסר הערכה מהציבור ומבינים כי מדובר בעיקר בחוסר ידיעה ובעובדה כי נושא המנהרות נמצא בסדר עדיפויות גבוהה מאוד בסיווג הביטחוני – כלומר שהנסתר בו יהיה תמיד רב על הגלוי. הם מספרים על הפקת לקחים מאוד רצינית, ועל לא מעט טכנולוגיות שכבר 'הבשילו', אך רובן מסווגות. 

זאת ועוד, ישנה תוכנית נרחבת מאוד של זרוע היבשה שנותנת מענה להצטיידות טכנולוגית וטכנית להתמודדות עם איום המנהרות. בצה"ל גייסו  מפקדים בכירים של חיל הנדסה כדי לכתוב את התורה של האיתור והטיפול במנהרות - ועדיין ממשיכים לחזור פעם ועוד פעם אל המח"טים והמג"דים של צוק איתן כדי לבחון איתם את הדרכים הבאות להתמודדות עם המנהרות.

לצורך כך, הקימו בצה"ל שתי מחלקות מנהור בגזרה הצפונית והדרומית של הרצועה. גם יחידת יהלום תשולש בכוחה כדי להתמודד עם האיום התת-קרקעי. 

"יחידת המנהור יודעת לא רק לטפל במנהרות הטרור אלא גם לתת מענה לבינוי והריסת מבנים, לפתיחת צירים ואפילו להפלת מבנים ממולכדים", מספר רס"ן מזור. "מדובר בלוחמים לכל דבר שנמצאים לרוב בחוד החנית עם כלים כבדים ונותנים את המענה הראשוני להתמודדות עם מטענים לפני כוח הח"יר שמבצע את המשימה המבצעית.

בגלל הצורך שעלה בפיקוד הדרום בכל הקשור לטיפול במנהרות, הוחלט להקים בתוך הפלוגה כוח ייעודי שידע גם לטפל במנהרות אבל גם להתמודד עם עוד משימות ותיקות של הפלוגה. הם צריכים לתת מענה להכל, להיות בעלי מוסר גבוה מאוד עם יכולת קריאת שטח יוצאת דופן ויכולת לשנות את פני השטח. פלוגות הצמ"ה שלנו חיות ונושמות את גזרת עזה 24/7, 365 ימים בשנה. במלחמה הבאה, זה יהיה הכוח הראשון שיגיע לטפל באיום הזה".