מהפריצה של צפון קוריאה למחשבים של חברת סוני ועד המסמכים המסווגים שחשף אדוארד סנודן על פעילותה של הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב – לוחמת הסייבר הפכה לאחת הסוגיות הבוערות בזירות הלחימה של ימינו.
השפעת הסייבר על מערך הכוחות העולמי בכלל ועל העולם הצבאי בפרט נדונה בכנס הבינלאומי של המרכז לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב, שהחל אתמול ויימשך עד יום חמישי, בשיתוף מטה הסייבר הלאומי ומשרד החוץ, ובהשתתפות מומחי סייבר, אנשי ממשל ורגולציה ובכירים בתעשיית הסייבר בארץ ובעולם. עד כדי כך מייחסים חשיבות לנושא, אצלנו ומעבר לים.
יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, סיפר שב-2014 היו בסביבות 200 אלף ניסיונות תקיפת סייבר ביום, ובמהלך "צוק איתן" המספר גדל ליותר מ-800 אלף. "הרבה אנשים יודעים שחברת החשמל היא תשתית קריטית שפגיעה בה תאפשר לשתק את מדינת ישראל ולהביא אותה לחוסר תפקוד", אומר רון טל. "אותו הדבר לגבי מים ושדות תעופה, לדוגמה. פוטנציאל התקיפה הוא אינסופי והיא יכולה להגיע מכל פינה בעולם: החל מהאקר בניו זילנד שמזדהה עם הפלסטינים ועד מדינה שתתקוף בצורה מתוכננת. זה לא אויב שרואים בעין".
"אני חושב שאנחנו ערוכים טוב יחסית, מאחר שאצלנו נכנסו לעיסוק בסייבר שנים לפני יתר מדינות העולם. בארה"ב הנושא תפס תאוצה רק מתקיפת 'סוני' על ידי צפון קוריאה בשנה שעברה, עד אז הם התייחסו אליו בצורה פחות מסודרת. צה"ל ומערכת הביטחון נערכו מבעוד מועד וכבר פועלים בתחום, הגנתית והתקפית".
"אנחנו בהחלט נחשבים מעצמה בתחום, יחד עם ארה"ב, בריטניה, רוסיה וסין", מצטרף טבנסקי. "יש לנו יכולות טכנולוגיות ומדעיות וניסיון מקצועי כי אנחנו מאוימים וצריכים לפתח יכולות הגנה, אבל גם במרחב האזרחי אנחנו נמצאים בצמרת. לא סתם באים הרבה אורחים לכנס שמתקיים השבוע ולפעילויות אחרות שישראל מארגנת".
התרעות פיקוד העורף