בפברואר 2009 הכריז בנימין נתניהו שממשלה בראשותו תפעל למוטט את שלטון חמאס. ״מי אמר שוויתרנו על מיטוט חמאס?", תהה ראש הממשלה בנימין נתניהו כחמש שנים לאחר מכן, ימים ספורים לפני שהסתיים מבצע צוק איתן. לקראת סיום העימות האחרון בעזה הוא המשיך להבטיח כי טרם ויתר "על היעד". את המנגינה הזאת שלו פיזמו רבים.

זו הייתה אחת המלחמות הרהבתניות ביותר, ולא מדובר דווקא בשדה הקרב אלא במגרש התקשורתי ובזירה הפוליטית. שורה ארוכה של פרשנים, פוליטיקאים, אנשי צבא בדימוס ואנשי עסקים קראו במהלך המלחמה למוטט, למחוק ולחסל את חמאס, להכות בו "ללא רחם" ולכבוש את עזה במבצע קרקעי. אחרים הכריזו על השמדתן של כל המנהרות המובילות מעזה לישראל ועל ניצחון מוחלט של ישראל במלחמה. "קרענו להם את הצורה", הודיע אלוף משנה עופר וינטר, מח"ט גבעתי. "חד־משמעית ניצחנו", החרה החזיק אחריו אלוף משנה רסאן עליאן, מח"ט גולני. סגן אלוף במיל' אורי שכטר, סמח"ט מילואים בחטיבת הנח"ל, אף הציע לערוך מסיבת ניצחון בכיכר רבין בתל אביב. רוב הישראלים הסכימו איתם. סקר שנערך לקראת תום המלח־ מה מצא ש־71% סבורים שישראל ניצחה בצוק איתן.
שנה מאז תום המבצע שהתפתח למלחמה וחלק מהחוגגים חוזרים בהם. "אין הכרעה ברורה", אומר פרופ׳ אייל זיסר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. לקראת סופו של המבצע הוא כתב שחמאס הפסיד "ובגדול". שנה אחר כך הוא סבור כי ניצחון הוא עניין של תודעה, "ב־67׳ הייתה הכרעה ברורה. כבשנו שטח אבל נהרגו 900 חיילים. היום זה היה נחשב לתבוסה. ב־73' השמדנו את הטנקים של האויב וכבשנו שטחים. היום השאלה מה זה ניצחון הרבה יותר מורכבת ובעייתית. יש ניצחון תודעתי בתקשורת. יש ניצחון של מה מרגישים שני הצדדים או מה המלחמה הביאה איתה. חמאס לא הובס אבל הם הוכו מכה קשה".

אחרים סבורים שאת מה שראו אז הם רואים אפילו טוב יותר עכשיו. חמישה ימים אחרי החתימה על הסכם הפסקת האש כתב משה ארנס ב"הארץ" שצה"ל היה צריך להיכנס לרצועת עזה, "להביס את חמאס ולחסל את האפשרות שלו לצאת למלחמה חדשה".
לא עשינו מספיק. משה ארנס
"שנה אחר כך דעתי רק התחזקה", אומר ארנס, "היינו צריכים לעשות את זה כדי לא להיות מאוימים".

יש מי שסבורים שאם היינו מביסים את חמאס, מי שהיה עולה במקומו היה גרוע יותר.
"למה שניתן למישהו גרוע להיכנס לעזה? אם נהיה פעילים זה לא יקרה, אנחנו לא משקיפים פאסיביים במתרחש".
ללכת עד הסוף
הקריאות, כמו זו של ארנס, להביס ולמוטט את שלטון חמאס באו מכל הכיוונים. אביגדור ליברמן היה הקול הבולט ביותר. "אי אפשר כל הזמן להתלבט ולהסס, צריך לסיים את המבצע כשצה"ל שולט בכל רצועת עזה", הוא אמר במסיבת עיתונאים כשבוע לאחר תחילת המבצע. בסוף חודש יולי 2014 שר החוץ דאז היה נחרץ אף יותר. "אנחנו צריכים להבהיר שאנחנו הולכים עד הסוף. שאף מחבל של חמאס לא יישאר. לא רק שצריך להצהיר שבעל הבית השתגע. הוא באמת צריך להשתגע", אמר. שבועיים לפני תום המבצע הוא שב וקרא בישיבת ממשלה "ללכת על הכרעה. מה שנשאר זה להכריע את חמאס עכשיו, לנקות את השטח ולצאת כמה שיותר מהר". יומיים לפני החתימה על הפסקת האש אמר ליברמן שמבחינתו "היעד הוא שחמאס יניף דגל לבן. זה לא צריך לקחת הרבה זמן. לא חודש וחצי וגם לא שבוע וחצי".
השר גלעד ארדן היה נחרץ לא פחות. "בסופו של דבר לא יהיה מנוס מפעולה קרקעית רחבה שמטרתה הכרעה ומיטוט חמאס", הוא אמר בתחילת חודש אוגוסט וחזר על כך כמה ימים לאחר מכן: "כניסה קרקעית לעזה ומיטוט חמאס על הפרק". יובל שטייניץ אמר מיד עם תחילת המבצע כי "במוקדם או במאוחר נצטרך להשתלט על כל הרצועה". עשרה ימים אחר כך הוא אמר בקבינט המדיני־ביטחוני כי הוא מעריך שיש הסתברות לא מבוטלת לכך שהמבצע הקרקעי יסתיים בהשתלטות מלאה על עזה. אורי אריאל דיבר על "מיטוט חמאס אחת ולתמיד". נפתלי בנט הזהיר מפני שיחות עם חמאס: "עם מחבלים לא מדברים, הורגים אותם" ואף הציע להחזיר את השליטה הישראלית לעזה. בשבוע שעבר, נזכיר, בנט כבר נשמע אחרת בראיון ל"פגוש את העיתונות״, כשהשלים עם שלטון חמאס וקרא להקל על עזה ולהעניק גזרים בתמורה לאי התעצמות.
שינה עמדה. השר בנט

 
עוזי דיין, יו׳׳ר מפעל הפיס ובעבר סגן הרמטכ׳׳ל, כתב מאמר יומיים לאחר תחילת המבצע, שיש להגדיר את מטרות המבצע במדויק: ״מיטוט שלטון חמאס ופירוז רצועת עזה מנשק רקטי״. שמואל חרל״פ, יו״ר כלמוביל, כתב ש״למיטוט שלטון חמאס חשיבות אסטרטגית ברורה״.
אלי מויאל, בעבר ראש עיריית שדרות, דרש "להרוג, למחוק ולחסל את חמאס. אם צריך לדבר עם חמאס אז לדבר עם חמאס, אם צריך להרוג ילדים אז להרוג, העיקר שיהיה שקט״, הוא שב ואמר.
נראה שהעצות שלך לא התקבלו. ישראל לא הרגה, מחקה וחיסלה את חמאס.
״ואכן, מצבנו היום לא טוב יותר מכפי שהיה לפני צוק איתן. אם עושים עבודה, צריך לעשות אותה עד הסוף. הם ירו על מקומות אזרחיים ואנחנו נהגנו בהם בכפפות של משי. כשלא עצרו אותם בדרום, הם הגיעו לתל אביב. כבר עשינו שלושה סיבובים ובכל פעם אנחנו מקבלים את זה יותר חזק. אז מה עשינו? לא עשינו שלום כמו שצריך ולא עשינו מלחמה כמו שצריך״.
יכול להיות שאם חמאס היה נמחק, כפי שדרשת, מצבנו היה גרוע יותר?
״נו אז מה, אנחנו צריכים להישאר עם הרעה הזאת? המצב רע ואין שום סיבה שנשאיר אותו כמות שהוא. אולי במקום להישאר בתוך מצב רע נקווה למשהו טוב יותר? אי אפשר להשאיר את המצב הזה. אני לא בעד להרוג ילדים בעזה, אבל אני בעד זה שהילדים בשדרות ובשאר יישובי הדרום לא ימותו, וזה לא עניין של שמאל וימין אלא קומונסנס פשוט. צריך לפתור את הבעיה. המצב הזה של לא שלום ולא מלחמה איננו פתרון״.
עידן ההכתשה
היו מי שהציעו הצעות קונקרטיות. יאיר לפיד דרש בישיבות ממשלה לפגוע בראשי חמאס איסמעיל הנייה, חאלד משעל ומוחמד דף. לתושבי הדרום הוא הבטיח שישראל תמשיך לרדוף אחריהם. נפגע בבכירי חמאס כשנרצה, אמר הרמטכ״ל, בני גנץ. האלוף פולי מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הודיע ש״כל מנהיגי חמאס נמצאים על הכוונת. אנחנו נצליח לחסל אותם״. אייל זיסר קרא לפגוע ״פגיעה של ממש בהנהגת חמאס״. עמוס ידלין, העומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ובעבר היה ראש אמ״ן, הבטיח כי על כל רקטה ״נטיל על עזה ועל מנהיגי חמאס מכה קשה עשרת אלפי מונים. אנחנו יודעים לעשות מהלכים שיש בהם הפתעה, נחישות, תחבולה וחזון״.
תא״ל במיל' צביקה פוגל, בעבר ראש מטה פיקוד הדרום כתב: ״ממשלת ישראל חייבת להנחות את צה״ל לפגוע בכל המחבלים מאיסמעיל הנייה עד אחרון חופרי המנהרות״. ״לא מיצינו את האפשרויות״, הוא אומר היום, ״בזבזנו הזדמנויות, ובעתיד נצטרך להשקיע בזה יותר משהשקענו בעבר״.
אם ההצעה שלך להרוג את מנהיגי חמאס הייתה מתקבלת, יכול להיות שמצבנו היה גרוע יותר, מפני שהתחליף לחמאס עלול להיות אלים ותוקפני יותר.
״מאיפה את יודעת? אני לא זוכר שקראתי את שמך ברשימת הנביאים. כשאתה פוגע בארגון טרור, אתה מעביר מסר גם לארגון הטרור עצמו וגם לסביבה שלו. איזה מסר אנחנו העברנו, שאנחנו יודעים להרוס בתים? כולם שם בחמאס תאבי חיים, ואני מניח שאם היינו מצליחים להרוג את מנהיגי חמאס, אבו מאזן וחבורתו היו מעיזים לקחת את השלטון בעזה״.
כשבוע לפני תום המבצע ניסתה ישראל, כזכור, לפגוע במוחמד דף, רמטכ״ל חמאס - ניסיון שנכשל. נתניהו לא דיבר באופן ישיר על דף אבל הבטיח לכתוש את חמאס וטבע את המושג ״מול ההתשה, חמאס יקבל הכתשה. מדיניותנו כלפי חמאס פשוטה. יירו - יחטפו שבעתיים״.
מנהרות על הכוונת
השמדת המנהרות המובילות מעזה לישראל הייתה נושא לוהט לא פחות מה״הכתשה״. בימים הראשונים דיברו נתניהו ושר הביטחון משה יעלון על השבת השקט ליישובי הדרום. ככל שחלפו הימים התחלף השקט כמטרת המבצע בהכרזות על השמדת המנהרות. כשבועיים לאחר פתיחת המערכה הבטיח יעלון כי בתוך יומיים־שלושה ״נשמיד את המנהרות״. אל״מ אורי גורדין, מח״ט הנח״ל, הודיע כי הצבא איתר את רוב המנהרות. ״צה״ל לא ייצא עד שכל המנהרות יטופלו״, הבטיח הרמטכ״ל בני גנץ. כשלושה שבועות לאחר תחילת המבצע הכריז נתניהו שנטרול המנהרות הוא ״יעד חד וברור של ישראל״. ״כוחותינו משלימים בשעה זו את הפגיעה במנהרות״, הודיע ראש הממשלה שלושה שבועות לפני תום המבצע. אלוף במיל' ישראל זיו, יועץ ביטחוני ובעבר ראש אגף המבצעים במטכ״ל, כתב ש״היעד החשוב של פגיעה במנהרות יושג וזה יהיה הישג ניכר״.
יומיים אחר כך הודיע אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, כי ״אנחנו נמצאים במרחק של ימים בודדים מלהשמיד את כל המנהרות ההתקפיות. ״חמאס עבד על נושא המנהרות כארבע שנים, ובשבועיים אנחנו מצליחים להשמיד לו את כולן. בכל מקום שתקפנו הכרענו את האויב והשמדנו את המנהרות״.
בתחילת אוגוסט הודיע צה״ל כי פוצץ את המנהרה האחרונה "הידועה לנו", יומיים אחר כך נאם גנץ את נאום הכלניות הידוע: ״תושבי היישובים בעוטף עזה יכולים לחזור לבתיהם ולפתח את השדות. בסתיו ישטוף הגשם את אבק הטנקים, השדות יוריקו, והדרום יהיה אדום במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות״. ימים ספורים מאוחר יותר נורו 90 רקטות אל יישובי עוטף עזה וכשלושה שבועות עברו בטרם הגיע המבצע לסיומו.
"ישראל הולכת וממוטטת את רשת המנהרות", כתב פרופ' אייל זיסר במהלך המלחמה. כידוע, נהרסו 32 מנהרות, לא ברור כמה לא התגלו כלל, ושבועיים לאחר תום המלחמה כבר התחיל חמאס, במימון איראני, לבנות מנהרות חדשות. "המנהרות היו רק תירוץ של הממשלה שהייתה צריכה לשווק הצלחות", מסביר זיסר, "זה לא היה הישג דרמטי ולא משמעותי".
ובכל אופן הגדרת אותו במהלך ימי הלחימה כאחד ההישגים הגדולים של צוק איתן.
"זה היה הישג נקודתי. ההרס בתוך עזה משמעותי יותר".
ימי הרהב
לקראת סופו של המבצע הלכו והתגברו דברי הרהב הישראליים. אם בימים הראשונים הכריז נתניהו כי חמאס בחר להמשיך במערכה והוא ישלם את המחיר על ההחלטה הזאת, ככל שחלפו הימים ההכרזות היו בוטות יותר. כשבועיים לאחר תחילת המבצע אמר נתניהו שאנו מכים בחמאס והוא חבוט, ״נכון שהוא עדיין שם אבל מתחת לקרקע. צה״ל מגיע להישגים מעל ומעבר למצופה״.
יום לאחר הקרב בשג׳אעייה, שבו נהרגו 13 לוחמים, הכריז נתניהו כי אנחנו מכים בחמאס בעוצמה אדירה. ״שעון ההישגים שלנו בכל הזירות, גם בשג׳אעייה, הולך ועולה כל הזמן״, אמר הרמטכ״ל גנץ. שבוע אחר כך הודיע גנץ שהיו ״הישגים דרמטיים״. לא יהיה שום דבר שיעצור אותנו, הוסיף הרמטכ״ל.
לקראת מחציתו של המבצע נפרצו הסכרים. לוחמים, פרשנים ופוליטיקאים חגגו ניצחונות תחת כל עץ רענן. מג״ד בגבעתי, אלי זינו, הכריז ש״אנחנו מנצחים. הם הקימו מערך תת־קרקעי אבל למדנו להתמודד איתו". עופר וינטר היה הרבה יותר נחרץ. ״אם נידרש, נגיע עד לים״, הוא אמר. ״בלי להשתחצן - צה״ל חזק. נעבור פה קן צרעות אחד אחרי השני ונטהר אותם. קשה לעמוד מול הכוח של צה״ל. לא יהיה שום כוח שיעצור אותנו. אנחנו בונים פה הרתעה. אנחנו מנצחים. צה״ל מנצח ועושה את מה שהוא יודע לעשות״.
יומיים לאחר חטיפתו של הדר גולדין בחר יעלון להתרכז בניצחון. ״שלא יהיו טעויות״, הוא אמר, ״חמאס משלם מחיר כבד מאוד. אנחנו ממשיכים להכות בחמאס״. בתחילת אוגוסט הבטיח גנץ יציבות ״להרבה שנים קדימה״. מח״ט גולני רסאן עליאן הסכים עם הרמטכ״ל: ״חד-משמעית ניצחנו. עמדנו במשימות שלנו״.
ניצחנו בנוקאאוט ולא בנקודות, טען אל״מ אבירם סלע, מפקד אגד ארטילרי. שבוע אחר כך הפציע וינטר עם ״קרענו להם את הצורה. אני רוצה עכשיו עשר שנות שקט בדרום לפחות״. רצונו של וינטר לא התמלא. כמה ימים אחר כך קרסה הפסקת האש, מטחי טילים נורו לעבר אזור המרכז ולירושלים ובקיבוץ נחל עוז נהרג הילד דניאל טרגרמן מירי פצמ״ר.
יומיים אחר כך נחתם ההסכם להפסקת אש בין ישראל לחמאס. 51 ימי לחימה, 67 חיילים ישראלים וחמישה אזרחים הרוגים, ולמעלה מאלפיים הרוגים פלסטינים. ״אף אחד מהיעדים לא הושג״, שב ואומר בחודשים האחרונים יואב גלנט. ״להרתיע מישהו באמת בשג׳אעייה זו יומרנות, ובמידה מסוימת אף יהירות גדולה״, אמר בתחילת השנה תא״ל איתי וירוב, מפקד אוגדת עזה. ״כמה יש לו לבן אדם בשג'אעייה להפסיד, מה היה לו להפסיד עוד לפני המלחמה הזאת? עזה היא טרגדיה גדולה. אין לה כלום. אז ממה יהיו מורתעים אנשי עזה? מה עוד יכול להיות גרוע להם ממה שנמצא עכשיו?״.
שאלת ההרתעה
נתניהו ראה את הדברים אחרת. ״יש פה הישג צבאי גדול והישג מדיני גדול״, הודיע ראש הממשלה במסיבת עיתונאים, ״חמאס הוכה קשות ולא קיבל אף אחד מהתנאים שהציב להפסקת האש. היעד היה לפגוע קשה בטרור ובחמאס ותוך כדי הפגיעה הזאת להביא לשקט ממושך לכל אזרחי ישראל״. ואילו יעלון התגאה בעובדה שרצועת עזה אינה נראית כפי שנראתה ערב המבצע.
איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר שהיה פרשן פופולרי בטלוויזיה, מנה בין הישגי המבצע את החזרת ההרתעה לישראל. גם ישראל זיו דיבר על ההרתעה: ״בצד השני הם עדיין מלקקים את הפצעים. תוצאת הפעולה והנזק שהיא גרמה יכולים להביא לכמה שנים של שקט. ההיבט הזה של השגת ההרתעה - אפשר להחזיק אותו במשך שנים״.
במשך שנים? כבר עכשיו מתחילים לטפטף פה טילים.
״אני עדיין דבק בכך שלהשפעה של צוק איתן יש חוזק הרתעתי מתמשך. לירי בשבועות האחרונים אחראים גורמי אופוזיציה וארגונים סלפיסטיים. אומנם הטיל מושלך לישראל אבל מכוון פנימה, להתגרות בחמאס. כתוצאה מכך חמאס מהדק את שליטתו על הארגונים האלה. מה שעשינו יצר הרתעה, וזה לא יסתיים כל כך מהר״.
ובכל זאת מומחים צבאיים טוענים שההרתעה דווקא נפגעה ולא התחזקה.
״היו גם אנשים שחשבו שרצוי שצה״ל ייכנס לרצועה וכך ימוטט את חמאס. לדעתי, הבעיה היא לא במחיר שפעולה כזאת תדרוש אלא בראש ובראשונה השאלה מה נעשה בעזה ביום שאחרי. ברגע שאתה ממוטט את השלטון הקיים, אתה חוזר לקחת על עצמך את האחריות לניהול המים והביוב והחברה ברצועה. אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה ואיך לבנות אלטרנטיבה לחמאס. בשום מקום לא הצלחנו לעשות את זה. עזה היא בית כלא למיליון וחצי בני אדם, ואת זה אפשר לפתור רק בצורה מדינית״.
סגן אלוף שכטר לא בזבז זמן. כשלושה שבועות לפני סיום המבצע כבר הכריז בדף הפייסבוק שלו על ניצחון. ״חשוב לי להגיד לכל עם ישראל שניצחנו ובגדול, גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אזרחית. מבחינה צבאית אנחנו יכולים לצאת בעצרות ניצחון. חמאס נמצא על הקרשים והוא יכול, לכל היותר, להוציא לשנייה את הראש מהבור שבו הוא מתחבא ולסמן וי בידו, עד שיקבל את הטיל התורן. כל מה שחמאס ניסה לעשות במלחמתו בנו - כשל. כל מגע עם האויב נגמר בניצחון חד-משמעי של כוחותינו. בואו נכניס לתודעתנו שככה נראה ניצחון״.
שנה אחרי אומר שכטר: ״אני עדיין חושב שניצחנו בגדול. אני בכלל לא מאמין שאת שואלת אותי את השאלה הזאת, את בטוחה שזאת לא פרודיה? כשאתה נלחם בארגון טרור, שמטרתו לפגוע ברוח של העם, אבל העם התחזק - אז ארגון הטרור נכשל במשימה שלו״.
לא בטוח עד כמה העם התחזק. לקראת סוף המבצע הראו סקרים ש־71% מהישראלים סבורים שניצחנו. בפברואר השנה המספר צנח ל־46%.
״בתכלס, העם והמדינה יצאו הרבה יותר מחוזקים בכל פרמטר. חסרות לנו שתי גופות של חיילים ולא הייתה מחאה כדי להחזיר אותן. יש רוח גבית של כל העם. יחסית היו לנו מעט נפגעים, חמאס לא מעודד ירי של טילים. כשאנחנו ישבנו בחורף מתחת לפוך, הם ישבו בשלוליות. הם טרם חזרו לשגרה. מה יותר ניצחון מזה?״.
השחצנות הזאת מזכירה את האופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים, שהובילה בסופו של דבר לטרגדיה של מלחמת יום הכיפורים.
״מה הבעיה להגיד שניצחנו? יש מי שרוצה לראות אותנו מדוכאים ועצובים אבל ניצחנו, וניצחנו בגדול״.