אלוף במיל׳ אבי מזרחי, לוחם עתיר זכויות, פחד. ״סקלו אותי באבנים בקלנדיה ובקסבה בשכם. באחד האירועים חטפתי אבן בגב. האבנים מגי¬עות מכל עבר, זה חזק ואתה ממש שומע ׳בום׳.
לחלקם היו תשובות יצירתיות לעניין, החל מפתרונות טכנו-לוגיים מפתיעים ועד ציוד חיילי צה״ל ברוגטקות, כדי שיוכלו להשיב בירי של אבנים על מיידי האבנים. ״רוגטקות כאלה לא עומדות בניגוד לחוק הבינלאומי, אבל היו מעוררות סערה בעולם, ולכן החלטתי לוותר על הרעיון״, מספר מזרחי.
מזרחי: ״כשאני הייתי אלוף הפיקוד, שומר היה מג״ד בפיקוד מרכז. הוא אדם שקול ומקצועי. כשהמח״ט ירה הבנתי שזה בסדר, לצערנו נהרג מישהו״.
דיין: ״יפה עשה אלוף הפיקוד, רוני נומה, שנתן למח״ט גי¬בוי. אני מתאר לעצמי שלמח״ט הייתה הדוגמה של גל הירש שער היום משלם בבעיות בריאות בגלל בלוק שנזרק לעברו״.
״אסור לגלגל את זה למצ״ח״, קובע דיין. ״הייתי 37 שנים בצבא ואף פעם לא הרשיתי לחוקרי מצ״ח לחקור פעילות מבצעית, מפני שאז זה כאילו שאני בורח מהאחריות שלי ומעביר את הפעילות המבצעית לחקירה פלילית, למרות שגם אם חייל עושה שגיאה היא אף פעם לא פלילית. כמפקד שאחראי על הנורמות, אתה צריך לערוך תחקיר מהיר, בתוך כמה שעות, שבו כל החיילים מספרים את האמת כפי שהם רואים אותה. התחקיר הזה לא מגיע לערכאות המשפטיות. אתה יכול להשתמש בו כדי להדיח חיילים, ואם המקרה מגיע לערכאות אתה כמפקד יכול לגבות את החיילים שלך על סמך אותו תחקיר. קרה לי שחיילים שלי הרגו חמישה פלסטינים במחסום תרקומיא. היה לי ברור שזו הייתה טעות ושהמצב נפיץ ומלחמה עלולה להתלקח בע¬קבות התקרית. מיניתי קצין בודק, תוך 48 שעות היו לי כל הפרטים והחיילים אפילו לא הועמדו לדין״.
יתום: ״צריך לחקור את המח״ט במצ״ח מפני שפלסטיני נהרג. הוא בוודאי יצא זכאי, אבל צריך לשנות את החוק ולהפסיק לקיים חקירות מצ״ח במקרים כאלה. המצב של שדה קרב וסכנת חיים אינו נושא לחקירות מצ״ח אלא לת־ חקירי מפקדים. צריך להפסיק את חקירות מצ״ח הסיטו־ נאיות, ולקיים אותן רק במקים נדירים ויוצאי דופן״.
״כל כך הרבה שנים התעסקתי עם הדברים האלה, שאין מצב שלא נתקלתי בו״, מעיד גדי שמני. ״כשהייתי ברכב ממוגן זאת הייתה סיטואציה אחרת לעומת מצב שבו אתה לא ממוגן. כשאתה עושה סיור ונקלע לברד של אבנים וס¬לעים, אתה תמיד תהיה מופתע באופן בסיסי, זאת הפתעה מצבית, אתה תהיה מופתע מהמצב. אם אתה ממוגן אתה רגוע יותר והתגובות שלך מאחנות יותר, וכשאתה לא ממוגן אתה מגיב באופן חמור יותר כדי לעצור את הסכנה״.
שמני: ״המציאות מסובכת. אף מצב לא דומה לאחר. אתה משתדל לא להרוג. קודם יורים כדורי גומי וגז מד¬מיע, אחר כך יורים לפלג הגוף התחתון. ירי על מנת לפגוע זאת האופציה האחרונה. אבל אם נקלעת למארב של אבנים שמהווה סכנת חיים אתה יורה כדי להסיר את הסכנה. ואם נדרש לירות כדי לפגוע, מפני שזאת הדרך היחידה להסיר את הסכנה, אז זה מה שעושים״.
יתום: ״הכל תלוי בדרך שבה מי שחייו בסכנה מתרגם את המצב מבחינה סובייקטיבית. אם הוא מעריך שחייו בסכנה הוא רשאי לפתוח באש״.
דיין: ״אזרח יכול לברוח, חייל חייב להמשיך במשימה גם כשזורקים עליו אבנים. אפשר לנסות לירות באודר, לי¬רות בקרקע לפני הרגליים או ברגליים, אבל לא תמיד הירי מדויק. אני לא מדבר על הוצאה להורג אלא על ירי כדי להציל חיים. אתה לא יורה על כל תלמיד בית ספר שזורק עליך חצץ, אבל אם עברת באזור של מעלה אפרים וזרקו אבנים מהמצוק, אתה משאיר מישהו לשמור על האוטו ומ¬תחיל לרדוף אחרי מי שזרק עליך אבנים. אם אתה מצליח לתפוס אותו מה טוב, ואם לא מצליחים יורים באוויר, ואם זה לא מפסיק את זריקת האבנים, יורים לתוך המצוק ואז מישהו יכול להיהרג״.
מזרחי: ״גם ישראלים זורקים אבנים על פלסטינים, אם כי ברוב האירועים הפלסטינים זורקים אבנים עלינו. כשהייתי אלוף הפיקוד חייל שלי איבד עין כתוצאה מאבן שפגעה בו, חייל אחר חטף אבן בצוואר והיה בשיקום הרבה חודשים. נה־ תו לי גם אזרח ותינוק. אשר פלמר ובנו יהונתן נהרגו כשאבן הושלכה לעבר המכונית של פלמר בחלחול בספטמבר 2011, המכונית התהפכה והם נהתו. ואם זה לא מספיק, מיידי האב-נים גם גנבו מהמכונית את האקדח של פלמר״.
דיין: ״אבנים לא רק עלולות להרוג אלא הן גם פוגעות בריספקט של האוכלוסייה המקומית כלפי צה״ל. וזה לא רק אבנים, לפעמים אני רואה איך פלסטינים דוחפים לחיילים יד לפנים. זה לא קיים בשום צבא. תנסי לעשות דבר כזה לשוטר צרפתי בפריז ותראי איך הוא יגיב. לפני כמה זמן ראיתי איך מישהו הניח יד על הכתף של חייל ממשמר המ¬לכה בלונדון. החייל הסתובב והכניס לבחור שנגע בו את הרובה בפנים ולדעתי הוא עשה נכון מאוד״.
יתום: ״בתת־מודע זה שיקול ואתה מהסס אם לירות לעברם יותר מאשר היית מהסס אם זה היה אדם מבוגר, אבל ילדים בני 14 מצליחים לנפץ שמשות של מכוניות ואז הנהג מאבד שליטה והרכב מתהפך״.
״אפשר לנקוט גם פעולות מסוג אחר, לנסות להגיע לה¬בנה עם הרשות הפלסטינית כדי שתעביר שיעורי חינוך בבתי הספר נגד זריקת אבנים, אם כי אני יודע שזה לא יקרה וחבל, מפני שהסדר כזה עם הפלסטינים שיקבל הכרה פאן־ ערבית ישים קץ לאלימות, בדיוק כפי שההסכם עם ירדן יצר מודוס ויוונדי ביטחוני בינינו לבין ירדן, ומלבד הרצח של שבע הבנות מבית שמש לא היו אירועים כאלה ב־25 השנים האחרונות. לפלסטינים יש אינטרס שלא יהיה טרור, רק בחודש האחרון הם עצרו 117 פעילי חמאס.
רובם מסכימים שבסופו של דבר הפתרון היחיד הוא הסדר כלשהו עם הפלסטינים שימנע יידוי אבנים על חיילים ועל אזרחים. ״לא צריך הרבה כדי שתפרוץ אינתיפאדה שלישית״, אומר מזרחי, ״אם לא נגיע להסדר זה עלול לקרות״.
התרעות פיקוד העורף