שני קצינים בדרגת אלוף משנה נחקרו תחת אזהרה במצ"ח בחודשים האחרונים בחשד לשימוש באש בניגוד לנהלי הצבא, כך דווח הבוקר (שני) בגל"צ. 
במוקד החקירה עומד אירוע הירי לעבר בית הספר של אונר"א בג'בליה בו ככל הנראה נהרגו בין 15 ל-20 פלסטינים שנפגעו מירי ארטילרי. בעקבות תלונות מצד ארגוני זכויות אדם ומאונר"א נבדק החשד כי הפעלת האש בוצעה בניגוד לכללים המחייבים את צה"ל ובניגוד לחוק הבינלאומי.
חקירתם של שני הקצינים מצטרפת לזימונם לחקירה של לוחמים נוספים בפרשת "מטח הכבוד" לעבר המרפאה בעזה ממנה נורתה אש צלפים שהרגה את סרן דימיטרי לויטס ז"ל מסתעפת. המשטרה הצבאית החוקרת זימנה לחקירה מספר לוחמים נוספים כדי לתת עדות באשר להתרחשות האירוע בו הורה מפקד גדוד 82 בשריון, סא"ל נריה ישורון להפגיז את המרפאה בזמן שלויטס הובא למנוחות. גורם צבאי מעריך כי החקירה נועדה לעטוף את כל מרכיבי האירוע במטרה לסיים אותה במהרה אולם עושה רושם כי הפקודה של ישורון הייתה חוקית אולם נסיבות הקישור חרגו מהנהלים. 

האירוע עצמו התרחש בזמן שלויטס הובא למנוחות והגדוד שלו המשיך בלחימה בעזה. כחלק מהטיפול במטרה שממנה נורתה האש לעבר לויטס בוצע ירי אל המבנה במטרה לנטרל אותו. אולם לצד הירי נשמע קולו של המג"ד מוקלט בלוויה ובהקלטה נאמר "בעוד שאנחנו נכנסנו לכאן כדי להגן על תושבי הדרום מהרקטות והפגזים והפצמ"רים, הם נכנסים לתוך המסגדים, לתוך המרפאות, לתוך בתי החולים ובתי הספר ומשם יורים עלינו. אני רוצה שאנחנו פה, באמצע שכונת סג'עיה בעזה, נצטרף לכל אותם אנשים שמלווים את דימה בדרכו האחרונה ונירה מטח של כבוד ושל הצדעה לקצין הזה על המקום שממנו ירו הנבלות על הטנק שלו וקיפחו את חייו. אני גאה בכם וסומך עליכם. היכונו למטח לזכרו של דימה. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן".


סא"ל נריה ישורון. צילום: פייסבוק
 
מיד לאחר הדברים בוצע הירי לעבר המרפאה. בחודש שעבר הורה הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני לפתוח בחקירה של האירוע לאחר שמספר גופים לזכויות אדם הגישו תלונות רשמיות. סא"ל ישורון נחקר במשטרה הצבאית ויתכן כי יזומן בעתיד לחקירה נוספת. כאמור המשטרה הצבאית ממשיכה לאסוף ממצאים ועדויות, ומספר לוחמים זומנו לתת עדות. 
אחד הנחקרים סיפר ל"מעריב-השבוע" באמצעות עורך דינו, עו"ד עידן דביר: "היה צורך צבאי לביצוע תקיפת המטרה כפי שהוגדרה. נכון שהמטרה הזו שימשה בעבר כמרפאה אך במהלך הלחימה לא היה לה שימוש כמרפאה, אלא עמדה ששלטה על השטח והיה צורך צבאי לתקיפתה נוכח העובדה שהוכח כי משם נעשה שימוש ללחימה והמיקום שלה אפשר לאויב יתרון צבאי". 
לדברי הלוחם, "ניכר שהוראת התקיפה הייתה מתוכננת. המג"ד הוא זה שנתן את הוראת התקיפה וניכר היה שעמדו לרשותו כל הכלים למתן הפקודה לירי, הייתה לו נגישות גבוה למודיעין הרלוונטי ולסיוע המשפטי בעת לחימה". 
חקירת האירוע טרם הסתיימה אולם גורם משפטי בכיר מסר כי "החקירה הכרחית בעיקר כדי לבלום תביעות עתידיות בבית משפט בינלאומי. "זו חקירה רצינית מאוד ויש לתת למצ"ח ולפרקליטות הצבאית את כל הזמן שבעולם לחקור לעומק" אמר הגורם. 

"נכון לשמור על פרטיות הנחקרים ולא לפרסם את שמותיהם"

ח"כ האלוף (במיל') איל בן ראובן (המחנה הציוני) הגיב להודעה על חקירת שני אלופי המשנה לגבי פעולותיהם בצוק איתן והדגיש כי החקירה מבורכת אך יש לשמור על פרטיותם.

"אני תומך בבחינה של אירועים לא תקינים במהלך לחימה. עם זאת, נכון לשמור על פרטיות הנחקרים ולא לפרסם את שמותיהם, כדי לא לפגוע בהם ובמשפחותיהם ובעיקר כדי לא לאפשר לגורמים בינלאומיים לפגוע במי שפעלו תחת אש להגנת מדינת ישראל", אמר ח"כ בן ראובן.

"הגשתי הצעת חוק למניעת פרסום שמם של חיילים וקצינים שנחקרים על פעילות מבצעית, עליהם חתומים חברי קואליציה ואופוזיציה", הוסיף בן ראובן.