חיל הים לא הופתע מגילוי שדה הגז הגדול האחרון במצרים. כך עולה מדברים שאמר אתמול מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג. לדבריו, "פעילות מחקרית בנושא גז מתקיימת בכל אזורי המים הכלכליים: קפריסין, לבנון, מצרים וישראל. וכן, אנחנו מכירים גם את הפעילות במצרים".



דבריו של רוטברג, שנאמרו בתשובה לשאלת "מעריב־השבוע", מגיעים על רקע הטענות שהושמעו לאחרונה כאילו הופתעו בישראל מגילוי שדה הגז הענקי במצרים בשיתוף חברת האנרגיה האיטלקית ENI. כידוע, לגילוי השפעה רבה על עתידו של מתווה הגז, שמקדמת הממשלה ושנתקל בלא מעט קשיים בדרך לאישורו.
 
אחד הטיעונים המרכזיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקידום המתווה, שהיה מאפשר לחברת נובל אנרג'י האמריקאית ולחברת דלק של יצחק תשובה לייצא כמויות גדולות של גז למצרים, הייתה שמדובר בסוגיות של ביטחון לאומי ויחסי חוץ של ישראל. אך גילוי הגז במצרים מערער טענה זו, משום שמצרים תזדקק לגז הישראלי רק לפרק זמן של כמה שנים, עד שתפתח את שדה הגז שלה.
 

סוגיית פיתוח שדות הגז באסדות קידוח במרחק של עד 200 ק"מ מחופי ישראל והולכתו בצינורות ליבשה, הפכה את הנושא לבעיה של ביטחון לאומי. בהתאם לכך נערך גם חיל הים לתרחישים שבהם ינסו מדינות או גורמים עוינים לפגוע באסדות באמצעות ירי טילים ורקטות או פיגועי טרור.
 
לאחרונה סיים החיל תרגיל גדול, שכלל תרחיש שאותו מגדירים בחיל לא דמיוני ובו משתלטים מחבלים על אסדת גז. גורם בכיר בצה"ל סיפר כי התרגיל דימה מצב שבו מחבלים שהגיעו מרצועת עזה, ירדו מסירות דיג ומכלי שיט צוללים, והצליחו לעלות על האסדה, לקחת בני ערובה ואף להשתלט על חדר הבקרה של האסדה. התרחיש, מסביר הגורם, נועד לתרגל את כלל הכוחות שהשתתפו, כולל רשות החירום הלאומית והמועצה לביטחון לאומי להתמודד עם מצב כזה.
 
מפקד חיל הים אמר בהקשר זה כי "בתפיסה המבצעית אנחנו פורסים את כל קשת האיומים האפשריים. לכן זה לא תרחיש אחד, אלא מכלול של כמה אפשרויות". עוד הוסיף רוטברג: "המרחב הימי של המים הכלכליים הוא שטח עצום, פי שניים מגודל מדינת ישראל. באופן טבעי, השטח הזה מזמין הזדמנויות מגוונות לגורמי הטרור לבצע פעילות כנגד אסדות הגז. בחיל הים פיתחנו תפיסה מבצעית ייחודית להגנה על מרחב המים הכלכליים, משולבת ורב־ממדית, והמטרה היא לייצר עליונות מרבית בגזרה".

חמאס משגר לים

שנה לאחר מבצע צוק איתן מספר מפקד החיל כי חמאס שיגר רקטות לעבר הים, אולם לא ברור אם השיגור כוון כדי לנסות ולפגוע באסדות הגז או לבדוק יכולות שיגור ואת מוכנות צה"ל. "במבצע צוק איתן היו שיגורים לים, כמו לכל מדינת ישראל. עוד לפני השיגורים כבר נכחנו בגזרה. תפיסת ההגנה על מים כלכליים היא לייצב עליונות ימית הכוללת נוכחות גבוהה בגזרה. לחיל הים יש סטי"לים עם יכולות מבצעיות לתת מענה לאיום של טילי חוף־ים, רקטות, כלי שיט במרחב וצוללים".
 
גורם בחיל הסביר כי בינואר השנה בוצע ניסוי שבחן שיגור טילים לעבר כלים אסטרטגיים. המכ"ם גילה את האיום (טיל) בטווחים של 30 ק"מ, ולכיוונו שוגרו שני טילי ברק. לדברי הגורם, טיל אחד פגע בהצלחה והשמיד את האיום, והטיל השני השמיד את עצמו לאחר מכן. במערכת הביטחון ממשיכים לפתח את מערכת ההגנה, הכוללת מכ"ם משוכלל שיודע להגיע לאיומים קטנים וגדולים כאחד, ברמת דיוק גבוהה; ואת ברק 8, שיספק הגנה מלאה על המתקנים בים וצפוי להיות מבצעי בקרוב. "מערכת הברק - ייעודה לתת מענה הגנה כנגד טילים", אמר מפקד חיל הים, "היא מייצרת הגנה מרחבית מלאה".