האינתיפאדה הנוכחית, או כמו שהיא מכונה בקרב קצינים בכירים “גל הטרור הנוכחי”, מונח על שולחן מערכת הביטחון לפחות שנה. לא היה תחקיר ביטחוני שנכחתי בו שלא הגדירו בו את גזרת איו”ש כ”חבית חומר נפץ”. בדיוק לפני שנה החליטו בצה”ל להתאמן לקראת גל כזה, כשאחד התרחישים שידליקו את הגדה יהיה אירוע של פיגוע יהודי קיצוני, בדומה לפיגוע ההצתה בדומא. “אם יגידו לי ‘יש לך גדוד נוסף לתגבור’, אני מיד מוריד אותו לאיו”ש”, אמר לי גורם צבאי בכיר לפני עשרה חודשים.
כבר לקראת חודש מרץ השנה, בגלל שילוב של מהלכים מדיניים שנכשלו ובגלל הפסקת העברת הכספים לגדה, היה חשש כבד מהתפרצות אלימה בצד הפלסטיני. לאחר האירוע בדומא נולדה הערכת המצב השנייה, שלפיה “מהר הבית תיפתח הרעה”. גם לכך נערכה מערכת הביטחון. ובכל זאת, תלויות ועומדות שאלות קשות מאוד על איך בכל זאת הסתבכנו במציאות הכל כך מורכבת הזו.
איך נוצר מצב ששני פיגועים מתרחשים באותה זירה תוך פרק זמן של ימים ספורים, כמו במקרה של שער האריות בעיר העתיקה בירושלים?
אם כך, מדוע מערכת הביטחון טוענת כי הטרור בירידה?
אבו מאזן - מסית או מרגיע?
בעוד נתניהו ויעלון טוענים בתוקף כי ראש הרשות מסית לפיגועים, קצינים בצה”ל טוענים ההפך. לדברי קצינים בכירים רבים, אבו מאזן הוא הגורם מספר 1 בגדה שממגר טרור. הוא מסכל, משתף פעולה ביטחונית עם ישראל ומנחה את השטח לעשות הכל כדי למנוע טרור. לרגע נדמה שנתניהו רק מחכה שגל הטרור פשוט יחלוף, אולם אין ספק שמדובר בגל אחד מיני רבים - ואלו שיבואו אחריו יהיו חמורים וקשים יותר.
התרעות פיקוד העורף