החלטת הקבינט לתגבר כוחות בירושלים ולהטיל “כתר” על השכונות במזרח העיר – בידוק של היוצאים והנכנסים במעברים (עמדות בידוק) - התקבלה בניסיון להגביר את תחושת הביטחון ולמנוע ממחבלים שנמצאים בדרכם לפיגוע להגיע ליעדם.
חיילי צה”ל שצפויים לסייע בתגבור הכוחות הפכו כבר מיומנים בבידוק, מכיוון שהם מתחככים מדי יום עם 30 מיליון פלסטינים בשנה, שנכנסים ויוצאים דרך המעברים של המשטרה הצבאית.
לאחרונה העברתי יום שלם במחיצת לוחמי גדוד תעוז של חיל המשטרה הצבאית, שאחראים על הבידוק במעברים, בעיקר בג’נין. לוחמים אלו נתקלים לא פעם בניסיונות להכניס שוהים בלתי חוקיים או מוצרי חקלאות, אולם עבורם כל מי שנכנס באופן לא חוקי הוא חשוד בביצוע פעילות חבלנית עוינת. במסגרת הניסיון לזהות את המפגע כמה שיותר מוקדם, הלוחמים בודקים את צמיגי הרכבים שחולפים במעבר ובוחנים את התנהגות הנהגים.
במסגרת תגבור הכוחות הנוכחי, צפויות שש פלוגות לעלות לירושלים ולהצטרף למשטרה. “את כל הסיפורים כבר שמענו”, אומרת רס”ן שיר אפרים, מפקדת פלוגת כתר בגדוד המעברים של המשטרה הצבאית. “ראינו אין־ספור דרכים יצירתיות, ומבחינתנו כל רכב שמגיע הוא קודם כל בגדר חשוד. לצד זה אנחנו עושים הכל כדי לשמור על מרקם חיים תקין, כי בכל זאת לא כל מי שעובר דרכנו הוא מבריח או מחבל. יש סימנים מאוד ברורים. קודם כל ויזואלית, רכב שנראה לא מאוזן על הכביש, סחורה חשודה, כמות לא ברורה של אשפה, התנהגות של הנהג ויושבי הרכב. אתה רואה שהוא לא רגוע. ויש גם סממנים נסתרים, שהם בעיקר מודיעיניים. מה שנקרא מידע קונקרטי”.
הלוחמים חיים עם הידיעה כי מי שמגיע למעבר כדי לחדור לישראל חלף כבר על פני גורמים ביטחוניים אחרים, ולמעשה המעבר הוא התחנה האחרונה שעשויה למנוע ממנו לבצע פיגוע. “אנחנו המחסום האחרון”, אומרת אפרים. “זה מה שאני מביאה איתי מהבית, וזה מה שאני מסבירה ללוחמים שלי. אם מישהו עובר מפה, אין מי שיעצור אותו”.
התרעות פיקוד העורף