שאול נפצע באורח קשה עם חבלת ראש וירי בגפיים ורעייתו רחל נפצעה באורח קל עם פצע ירי בגפיים. בני הזוג הגיעו למחסום אבני חפץ שם הם קיבלו טיפול רפואי. האירוע התרחש בכביש 557, סמוך לצומת אבני חפץ כשמחבלים פתחו באש לעבר רכבם. חובשים ופאראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי לפצועים. האישה בשנות ה-60 לחייה פונתה על ידי מד"א לבית החולים מאיר בכפר סבא. בן זוגה גם הוא בשנות ה-60 לחייו טופל במקום על ידי כוח רפואה צבאי ופונה לבית החולים בילינסון בפתח תקווה. לבית החולים בילינסון הגיע הגבר שנפצע באורח קשה ולמרכז רפואי מאיר הגיעה האישה במצב עם פצע ירי בירך. מבדיקות בזירת הפיגוע עולה כי המחבלים ירו צרור של לפחות 40 כדורים, 23 מהם פגעו ברכב וחלקם בבני הזוג.
לבנת עוזרי, בתם של רחל ושאול ותושבת אבני חפץ, התייחסה לפיגוע לפיגוע בו נפצעו הוריה ואמרה כי "אבי ואמי באו לביתי להדליק נרות ולבקר את הנכדים והנינים. אנחנו מבקשים מכל מי שיכול שיתפלל לשלומם ולהחלמתם המהירה של אבא ואמא".
ניר ריצה עונש של שש שנים ושמונה חודשים בכלא בגין פעילותו במחתרת היהודית. בראיון בשנת 2003 לאחר מות חתנו אמר ניר: "השנים בכלא היו החופש שלי לצאת מהמלכודת. הילדים שלי גדלו שבע שנים בלי אבא, אבל למרות זאת אני יכול לקרוא לכך הימים הטובים שלי. המשפחה הבינה שהסבל החומרי משרת מטרה לאומית ואז יש כוחות נפש לעמוד בכל".
על השאלה מה דעתו על פעולות המחתרת היהודית, אמר ניר בשנת 2003 כי "הדרך לא היתה נכונה כי היא לא היתה יעילה. זאת היתה פעולת מנע אבל אנחנו לא היינו הגורם המוסמך. רק גורמים מוסמכים צריכים לפעול ולכן לפי דעתי הדרך להעביר מסר היא, למשל, ההלוויה של נתי. ההלוויה הזאת היתה סוג של קריאה מזעזעת קצת, אבל לא מזעזעת מספיק".
במהלך בידוק הסתער המחבל על אחד החיילים כשהוא אוחז בסכין ופצע אותו במצב בינוני. הרבש"צ שהיה במקום ירה וחיסל את המחבל בעזרת אקדחו. פרמדיק מד"א זכי יהב שהגיע למקום סיפר: "כשהגענו למקום ראינו סמוך לבית הדסה שני צעירים כבני 20 שוכבים כשהם בהכרה מלאה וסובלים מפצעי דקירות, אחד מהם סבל ממספר פצעי דקירה בפלג גופו העליון והשני מפצע דקירה ברגל. התחלנו בטיפול רפואי והעלנו אותם מיד לאמבולנס, המשכנו בטיפול תוך כדי פינוי לבית החולים, כשאחד מהם במצב בינוני והשני במצב קל".
התרעות פיקוד העורף