ב-22 באפריל 1979 הגיעה חוליה בת ארבעה מחבלים שהשתייכו לארגון החזית לשחרור פלסטין בהנהגתו של אבו עבאס, מדרום לבנון לישראל, על מנת לבצע פיגוע. הארבעה הגיעו דרך הים בסירת גומי.
לאחר שירדו לחוף, ניסו אנשי החוליה לתקוף בית פרטי, אך הונסו ביריות על ידי בעל הבית, אמנון סלע. רכב משטרה חש למקום. בקרב יריות שהתחולל נהרג השוטר אליהו שחר. לאחר מכן נכנסה החוליה לבניין דירות ברחוב ז'בוטינסקי 61, ופרצה לדירתם של בני משפחת הרן (הירשהורן) בטרם הגיעה תגבורת משטרה נוספת. הם לקחו כבני ערובה את דני הרן בן ה-31 ואת בתו בת הארבע, עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר בבוידעם מעל חדר השינה, יחד עם בתה בת השנתיים ושכנה.
האב ובתו נלקחו אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות בין חוליית המחבלים לבין שוטרים וחיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן בגבו מטווח קצר והרגו מול עיניה של בתו, ולאחר מכן רצח גם אותה כשרוצץ בקת הרובה את גולגלתה כנגד סלע.
יעל בת השנתיים נהרגה לאחר שנחנקה בעת שאמה ניסתה להשתיקה כדי למנוע מהמחבלים לגלות אותן.
בחילופי היריות על החוף נהרגו שניים מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו. קונטאר נשפט לחמישה מאסרי עולם ו-47 שנות מאסר. הוא שוחרר בעסקת חילופי שבויים ב-16 ביולי 2008, כחלק מעסקה להחזרת גופות שני חיילים ישראלים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, שנחטפו שנתיים קודם לכן. אחמד אברס שוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1986.
בהלוויותיהם של הרוגי הפיגוע ציין ראש הממשלה דאז, מנחם בגין את האכזריות ברצח ילדים תמימים בציטוט מ"על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק: "נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן".
התרעות פיקוד העורף