נכון לכתיבת שורות אלה נשאת מלחם, המחבל שביצע בסוף השבוע האחרון את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, טרם נתפס. לאחר חמישה ימים של חיפושים שהעלו חרס וביקורת ציבורית על התנהלות המשטרה והשב"כ, עולות השאלות: כיצד מצליח בן ה־29 מערערה לחמוק מהמצוד שמנהלים אחריו השב"כ, כוחות מיוחדים ומאות שוטרים גלויים וסמויים? האם מדובר במחדל של כוחות הביטחון, בתחכום מיוחד של המחבל או סתם במזל רע?
השאלות הללו, שמדירות בימים אלו את שנתם של גורמים במערכת הביטחון, מעסיקות גם רבים בציבור הרחב כולו, בהם כמובן בכירים לשעבר במשטרה ובשב"כ שעוקבים בעניין אחר המצוד וההתפתחויות בו. "זה כמו למצוא מחט בערמת שחת", אומר כעת ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), ששימש בעבר מפקד מחוז ירושלים. ח"כ לוי משוכנע על סמך סרטוני מצלמות האבטחה שפורסמו ועדויות של עדי ראייה כי מלחם תכנן את הפיגוע וגם את המילוט מהזירה מראש, ועל כן הקושי באיתורו.
"ברור שיש לנו עסק עם אדם שבא מוכן", אומר ח"כ לוי. "הוא עשה הכנות לקראת הפיגוע ולקראת הנסיגה עצמה. אני מעריך שהוא הגיע במונית, אמר לנהג לחכות לו ברחוב סמוך ואחר כך גם רצח אותו. הוא לקח נהג מונית דובר ערבית כדי שלא יסגיר אותו. מאחר שמלחם הוא בוגר בית כלא ישראלי, הוא למד מעבריינים שניתן לעלות על עקבותיו באמצעות הסלולרי ולכן השליך את הטלפון בהזדמנות הראשונה, ועל כן גורמי הביטחון לא הצליחו לאכן את מיקומו באמצעים אלקטרוניים. בהנחה שהוא חי ומסתתר, השאלה היא כמה זמן הוא יוכל להחזיק במסתור כשהוא מבודד מהעולם החיצון, ואם הבידוד לא יטריף את דעתו. מאוד יכול להיות שהכין מקום מסתור. זה יכול להיות בבית נטוש, במערה או בחורשה. קל יחסית להיעלם בתוך מטרופולין של שני מיליון איש, בייחוד אם עבדת וחיית שם במשך זמן רב, ואתה מכיר את האזור על בוריו".
ח"כ לוי גם לא מוציא מכלל אפשרות שמלחם מצא את מותו בדרך כזו או אחרת. “יכול להיות שהוא התאבד", הוא אומר. “אנחנו מדברים על תא שטח של כמה אלפי דונמים, והיו מקרים שבהם לא מצאו גופה של עבריין שנעדר במשך חודשים ואף שנים, עד שהתגלתה באופן מקרי".
אף על פי שבני משפחתו של מלחם טענו לאחר הפיגוע כי הוא מעורער בנפשו, ח"כ לוי טוען: “האיש הזה התנהל בקור רוח ובשוויון נפש. הוא בפירוש לא מחבל ממוצע, שכן מהניסיון שלנו מחבל ממוצע לא מתכנן דרכי הימלטות. על פי אחת העדויות, בזמן ההימלטות מהזירה הוא נשאל על ידי אחד התושבים בתל אביב מה קרה והשיב: ‘מישהו יורה שם’. מדובר באדם שמעורה בהוויה הישראלית והוא בהחלט אתגר לכוחות הביטחון שלנו, אם הוא לא התאבד בתוך מערה או בבור מים נטוש".
“זו לא הפעם הראשונה שרודפים אחרי מחבל או לחלופין אחר פושע במשך תקופה ארוכה", אומר ראש המוסד לשעבר דני יתום, שניהל במהלך הקריירה שלו כמה מרדפים אחר מחבלים ברחבי העולם. לטענתו, אין כל סיבה להיות מופתע מכך שמלחם נעלם מיד לאחר הפיגוע. “האם זה יכול לקרות? עובדה שזה קורה", אומר יתום. “האם זה תקין? אני לא יודע, אך יחד עם זאת, מאחר שמדובר בפיגוע שאירע בלב לבה של ישראל, אני משוכנע שהגורמים הרלוונטיים, בעיקר המשטרה ושב"כ, יקיימו מערכת של הפקת לקחים כדי להבין איך זה קרה. בכל מקרה לדעתי האירוע היה חייב להסתיים במקום שבו התחיל בתוצאה של נטרול המחבל".
“מחבל בודד, אם אין לו תשתית סביבו, מסוגל לפעמים למצוא מסתור שקשה מאוד לעלות עליו", אומר ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), ראש השב"כ לשעבר. “במקרה כזה הוא פחות מסוכן לציבור משום שהוא מסתתר עמוק מאוד ורחוק מאוד. הדרך ללכוד אותו היא להמתין לטעות שהוא יעשה ברגע שיאבד את הסבלנות. אתה לא יכול להסתתר לעולמי עד בלי אוכל ובלי סיוע, וזה השלב שבו אתה מתחיל לעשות צעדים שמסייעים לרודפים אחריך לעלות עליך".
ח"כ דיכטר לא מייחס למלחם תחכום יתר. “הפיגוע הוא פיגוע של אדם ללא מעצורים שחי במשך זמן בסביבה יהודית", הוא אומר. “הוא בקי מאוד באורחות החיים ובסביבה שבה ביצע את הפיגוע. ברור שמדובר בערבי ישראלי שיכול להכין מסתור מבעוד מועד. יהיה קשה לאתר אותו אם הוא הצליח לעבור לתא שטח אחר בצפון או בשומרון. עיקר המאמצים הם מודיעיניים".
“אם לא מצאו את מלחם עד לרגע זה, זה משום שהוא הסתתר טוב, אבל אין לי ספק שבסוף נמצא אותו", משוכנע סגן ראש השב"כ לשעבר והח"כ לשעבר ישראל חסון. “למערכות וארגונים כמו השב"כ יש אורך נשימה, בניגוד לאדם פרטי. תראה, למשל, כמה זמן לקח למצוא ולחסל את המחבל מספר 1 בעולם, אוסמה בן לאדן. אבל לא הפסיקו לחפש עד שמצאו אותו. זה רק עניין של זמן".
התרעות פיקוד העורף