עם התפתחות הטכנולוגיה והחלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לייעל מערכות, לקצץ תקנים ולסגור מוצבים ובסיסים מיותרים, פתחו בחיל הים במהלך דרמטי של סגירת מוצבי השליטה לאורך החוף מראש הנקרה בצפון ועד אילת בדרום. במקום בקריות שליטה שיישבו “תחת האנטנות" במוצבים, המידע יועבר באמצעים טכנולוגיים למוקדים אזוריים, שם ישבו התצפיתניות והחמ"לים.
צעד נוסף שחיל הים נוקט הוא שיפור משמעותי בטכנולוגיה. אם עד היום ישבה בקרית אחת מול מסך שקיבל אינדיקציה ממכ"ם אחד, ובקרית אחרת ישבה מול מסך שקיבל אינדיקציה ממכ"ם אחר, כעת, בזכות הטכנולוגיה, תוכל בקרית אחת להיחשף לכלל הנתונים ולמעשה לבצע את מה שנהגו שלוש בקריות לעשות עד היום. עם זאת, בשלב הראשון התקן לא יקוצץ בשני שלישים אלא בשליש אחד, כדי ללמוד את המהלך ולצעוד אליו בבטחה.
באותה עת, כוח חלוץ בראשות מפקד הפלוגה אברהם אדן שהה בעמדה קדמית יותר ב"בקעת האצבעות" (כיום מישר סעיפים). נחום שריג הגיע לבקעת האצבעות ב־10 במרץ בשעות הבוקר, מסר את הדגל לאדן ופקד עליו לצאת עם קבוצת חיילים ברגל על מנת לכבוש את אום רשרש. לאחר שחיילי חטיבת הנגב הגיעו לאום רשרש וגילו שעמדת המשטרה הבריטית במקום נטושה, הם התארגנו במהירות להניף את הדגל. אדן טיפס על התורן שהיה במקום והניף את דגל הדיו. טקס הנפת הדגל הסתיים בשעה ארבע אחר הצהריים בשירת "התקווה". דגל הדיו אבד מאז.
התרעות פיקוד העורף