בצה"ל החליטו בשנה האחרונה לקדם את נושא אימון הצלפים באופן ניכר. בין היתר, שינוי הגישה נובע מלקחי מבצע צוק איתן בקיץ 2014, שבו גבו צלפי חמאס את חייהם של לוחמים. בעקבות כך הבינו בצה"ל כי התפיסה של אימון הצלפים צריכה להשתנות. כך, אם בעבר אותרו הצלפים בתוך יחידות החי"ר, כעת הם מאותרים מראש, עוברים תהליך הכשרה ייעודי ומבצעים משימות לסיכול פעילות חבלנית עוינת בזמן אמת.
 
אימון הצלפים לא כולל רק את פיתוח מיומנויות הירי, אלא גם מתמקד ביכולות ההסוואה. "מחבלי חמאס השתפרו מאוד בתחום ההסוואה ולמידת השטח", מסביר גורם צבאי. "הם פשוט למדו היטב והתקדמו בשיטת העבודה והאיתור שלהם. אנחנו מבינים שגם בעימות הבא בדרום וגם במתאר הצפון הנושא הזה יהיה חשוב מאוד, ולכן אימוני הצליפה הותאמו לאתגרים החדשים בשטח מתאר שדומה מאוד לגזרה הצפונית, בשטח בנוי וגם בשטח מדברי עם דיונות כדי לנסות את האמצעים החדשים והטכניקות החדשות".
 
אימון צליפה מתחיל בלמידת השטח. לאחר שמצלמים את הגזרה מהאוויר, לומדים אותה היטב ומתאימים את ההסוואה למתאר ולצבע השטח. בהמשך יגיעו הצלפים באישון לילה ויבנו את העמדה שלהם, יתמקמו בה ויבלו בה לעתים שעות ארוכות ואף ימים. לפני הגעתם של הצלפים לשטח, המפקדים מטמיעים עשרות מטרות במרחקים שונים, שבהן הצלפים יצטרכו לירות לצורך השלמת המשימה. אימון כזה יכול להימשך בין כמה שעות לכמה ימים, בתנאי מזג אוויר קשים.

זמן תרגיל


תרגיל חטיבתי לבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים יתקיים השבוע, ובו ייבחנו יכולותיהם של גדודי החטיבה להתמודד עם תרחיש לחימה בחזית הצפון. במהלך התרגיל תתרגל פלוגת התקשוב בחיל, האחראית על הפעלת המערכות הטכנולוגיות והמבצעיות של החטיבה, שילוב של לחימה עם יכולות טכנולוגיות, ובהן התמרון וסגירת מעגלי אש.

גלגל הצלה


בצה"ל מציינים בימים אלה שנה לנסיעת משלחת פיקוד העורף לנפאל לאחר רעידת האדמה שפקדה את המקום. זו הייתה המשלחת ההומניטרית ה־19 של צה"ל שיצאה לסייע בעולם, שכללה צוותים רפואיים ומבצעיים שסייעו בטיפול בפצועים ובחילוץ. מיום הגעתה ועד לסיום המשימה המשלחת טיפלה ב־1,668 פצועים מקומיים, ובחדר הניתוח שנפרס בשטח בוצעו 130 ניתוחים, בהם שמונה לידות.

השבוע לפני: חייל צה"ל אילן סעדון נחטף ונרצח בידי אנשי חמאס, 3.5.1989


השבוע לפני 27 שנה חמאס חטף ורצח את רב"ט אילן סעדון ז"ל. סעדון, תושב אשקלון, שירת כנהג באחת מיחידות חיל השריון והוצב באתר ההנצחה בלטרון. ב־3 במאי 1989 הוא יצא לחופשה ועשה את דרכו עם חבריו בטרמפים מלטרון לכיוון ביתו. כאשר הגיע לצומת ראם (מסמיה), עצר בטרמפיאדה רכב מסוג סובארו בצבע לבן בעל לוחיות זיהוי ישראליות, שבו ישבו החוטפים, אנשי חמאס, מוחמד נאזימי נאסר ומחמוד אל־מבחוח, שהיו מחופשים לחרדים. סעדון עלה לרכב לבדו, שכן המושב האחורי היה עמוס בציוד‏.

אילן סעדון. צילום: אדי ישראל
אילן סעדון. צילום: אדי ישראל

 
החוטפים תכננו להוביל את החייל למחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה, אך לאחר שראו סיור של צה"ל בדרכם, שינו את כיוון נסיעתם ונסעו לכיוון פלמחים. במהלך הנסיעה הבין סעדון שנחטף והחל להיאבק בחוטפיו עד שהם רצחו אותו בירי כדור לראשו. את גופתו טמנו השניים באתר גרוטאות באזור פלמחים.
 
יומיים לאחר מכן, ב־5 במאי, הוכרז סעדון נעדר. באותו היום נמצאה מכונית הסובארו הלבנה נטושה והתגלו בה כתם דם גדול וטביעות אצבעותיו של סעדון. חיפושים נרחבים נערכו על מנת למצוא אותו, אולם ללא הועיל. באוקטובר 1990 הוכרז סעדון כחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע.
 
שש שנים לאחר מכן, כחלק מהסכמי אוסלו, הועבר מידע בידי יאסר ערפאת לישראל על מיקום שרידי גופתו של סעדון. על פי המידע, הוטמן סעדון באזור פלמחים, בין מחלף גן רווה ומושב גן שורק, אלא שבאזור נסלל כביש חדש. כדי לאפשר את החיפוש בתוואי הכביש, סללו מע"צ ויחידות הבינוי של צה"ל כביש עוקף מסביב לקטע החשוד בכביש. לאחר למעלה מחודש של חפירות נמצאו בצהרי 11 באוגוסט 1996 שרידי הגופה של אילן סעדון ז"ל. למחרת נערכה הלווייתו בבית העלמין הצבאי באשקלון.