"אין עוררין על סמכותו של הדרג המדיני לקבוע מדיניות ועל חובת הדרג הצבאי לבצעה. קצינים בכירים אמורים לתת ביטוי לדעתם הן בנושאי ביטחון לאומי והן בכל הקשור לערכי צה"ל. עצמאות החשיבה של קציני צה"ל הנה מרכיב חשוב בביטחון הלאומי של ישראל. שר הביטחון השכיל להבין את ההבחנה בין עצמאות החשיבה לבין ציות להחלטות. יעלון נותן ביטוי נאמן לערכים אלה, אשר גובשו על ידי בן גוריון. ראוי ונכון לטובת המדינה שכל מנהיג ופוליטיקאי יאמץ גישה ממלכתית בנושא זה", כתבו הבכירים.
אחד הבולטים בגיבוי הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (במיל') עמוס ידלין, שאמר ״חובתם של קציני ומפקדי צה״ל להביע ביושר מקצועי את עמדותיהם והערכותיהם וחובתה של ההנהגה המדינית לשמר את חופש החשיבה והביטוי של בכירי הצבא. שמירת תרבות שמרכזה תחקור אמת ואיתגור אינטלקטואלי היא בליבת עוצמתו של צה"ל. ניתוח אסטרטגי מקצועי ועמדה מוסרית ואתית אינן מחלישות את חוסננו הלאומי אלא רק מחזקות אותו". האלוף במיל ידלין שידוע כאחד שלא חוסך ביקורת על הדרג המדיני והצבאי כשצריך אמר עוד כי "הדיון הפתוח הוא אחד ההבדלים בינינו לבין הסובבים אותנו. חופש הדיון ומשמעת הפעולה, לאחר סיכום של הדרג המוסמך, הוא בבסיס הכפיפות של הדרג הצבאי לדרג המדיני – עליו אין שום ערעור בצה"ל". ידלין הוסיף "בימים האלה, חשוב מאד לגבות את שר הביטחון, אשר פועל על פי מצפן ערכי ופנימי ולא מאפשר לגרור את צה״ל אל מחוזות פוליטיים לא ראויים״.
גם תא"ל במיל' גיורא ענבר אחד מ-200 הבכירים, אמר ל"מעריב אונליין": "זו לא זכותם של מפקדים בכירים להביע את עמדתם בפתיחות ושקיפות מלאה אלא זו חובתם. ככל שיעשו זאת, החברה תהיה חזקה יותר. מה שאמר סגן הרמטכ"ל זו אפילו לא אמירה פוליטית אלא אמירה ערכית. מפקד בכיר שכל כך מודאג מההידרדרות הערכית חייב להתריע ולהזהיר. מפקדי יאנוש בנגל אמר: 'מ"פ שלא יצעק ויגיד לי שאני טועה לא ירוץ לרמפות כשהסורים יתקפו. מפקד שאין לו אומץ להביע את עמדתו, אולי יהיה לו אומץ לירות בילדה עם מספריים אבל לא להוביל צבא'".
התרעות פיקוד העורף