"תמונה של תמיכה בטרור": ייהרס ביתו של המחבל שרצח את דפנה מאיר

השופטת ענת ברון כתבה בהכרעת הדין כי "אמנם אין יסוד לסבור כי מי מהעותרים ידע בזמן אמת על כך ש-מ' מתכנן פיגוע רצחני, ואולם בנסיבות המקרה יש לייחס לבני המשפחה ידיעה קונסטרוקטיבית. אכן, לא ניתן ואף לא נדרש במסגרת עתירה כמו זו שלפנינו, לבחון את כישורי ההורות והפיקוח של הורים על ילדיהם; ועם זאת, כאשר פעם אחר פעם אנו עדים לפיגועים המבוצעים על ידי אנשים צעירים – חלקם קטינים – דומה כי נודעת משמעות לבית הגידול שבו צמחו אותם נערים ונערות, ילדים וילדות".
 

"על כן", הוסיפה השופטת, "כאשר קיימות אינדיקציות לתמיכה בטרור בתוככי הבית, בזמן אמת או אף לאחר מעשה, יש שניתן יהיה לקבוע כי בני הבית צריכים היו לדעת על אודות כוונותיו של יוצא חלצם. בנסיבות המקרה דנן, ובפרט לנוכח חומרתו של המעשה שאותו ביצע מ', סבורתני שיש בנמצא אינדיקציות מספקות לשם קביעה כאמור".

השופטת ציינה כי "בעת הרצח היה מ' בן פחות מ-16 שנים, והוא התגורר תחת קורת הגג של הוריו. במהלך חקירתו לאחר הרצח, מ' עצמו טען כי הוא סבור שאמו גאה בו על מעשיו ושהוא הסב כבוד רב למשפחתו; אחד מאחיו של מ' התבטא בתקשורת כי הוא תומך בביצוע פיגועים רצחניים ביהודים; ושני הוריו של מ', הגם שלא תמכו בפומבי במעשיו, בשום שלב לא גינו את הרצח המזעזע חרף הזדמנויות שהיו להם לעשות כן. התמונה המשפחתית המצטיירת אפוא, גם אם בדיעבד, היא של תמיכה בטרור".
 

אל דעתה הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם. "אין צורך להכביר במילים על חומרת המעשה האיום והנורא שהתרחש כאן", כתב השופט מלצר. "המקרה שלפנינו ממחיש באופן מובהק את הצורך בהרתעה. מעשיו הזוועתיים של מ', אשר רצח את דפנה ז"ל בדקירות סכין רבות בפתח ביתה אל מול עיני ילדיה – מחייבים הרתעה במישור הנדון פה. תובנה זו מתעצמת נוכח העובדה שפיגוע זה איננו עומד רק בפני עצמו והוא בא על רקע מציאות ביטחונית קשה, בגדרה מתבצעים, לצערנו בתדירות גבוהה, פיגועים וניסיונות פיגועים המכוונים נגד אזרחי ותושבי ישראל – חפים מפשע".