משפטו של אזריה: "לא ניתן לקבוע במדויק את מיקומה של הסכין ביחס למחבל"

הצלם שתיעד את הירי של החייל המואשם בהריגה, סיפר כי צה"ל ביקש ממנו לעזוב את הזירה בעת שתיעד את המקרה. חוקר המשטרה: "אין סימן המעיד על התערבות בסרטונים"

משה כהן צילום: מעריב אונליין
הזזת הסכין לכיוון המחבל באירוע הירי בחברון | צילום:

אביו של החייל היורה החזיק לפני פתיחת הדיון תעודה ממוסגרת שניתנה לבנו ביום העצמאות 2015 "כהוקרה על היותך לוחם מצטיין גדודי". בין האנשים שהגיעו להעיד היום, היה חוקר המז"פ (חטיבת הזיהוי הפלילי של המשטרה) רון גור-אל, שהתייחס במהלך עדותו לסכין שהופיעה ליד המחבל בזירה, ואמר כי "הסכין זזה כמה פעמים ולא ניתן לקבוע במדויק היכן הסכין הייתה ביחס למחבל". עוד סיפר כי אחד הנוכחים בזירה, אדם שלבש חולצה שחורה, צעק כמה פעמים שייתכן שיש מטען חבלה על המחבל: "אותו אדם וגם עופר אוחנה, נהג האמבולנס, צעקו כמה פעמים את אותו המשפט, שניהם היו אזרחים. בחומרים המצולמים לא מצאתי סימן המעיד על התערבות בתוכן ולא הייתה התערבות, והמסקנה שלי היא שבקבצים המצולמים לא נעשה שינוי".

קודם לכן העיד עימאד אבו שמסיה, הצלם שתיעד את האירוע. הוא עלה לדוכן העדים בליווי של שוטרי מג"ב ולאחר שהוצגו שוב שני הסרטונים מהזירה, סיפר הצלם בערבית על המתרחש, כשמתורגמן מתרגם את דבריו: "התחלתי לצלם ממרחק של 30 מטרים וחיילים הרחיקו אותי, אז עליתי לגג בית של השכנים והמשכתי לצלם, אך גם משם ביקשו ממני לעזוב. התקשרתי לבחורה מבצלם אבל לא נתנו לי ללכת ולהביא לה את הסרטון אז הבן הקטן שלי העביר לה את כרטיס המצלמה. מאוחר יותר באותו היום מסרתי את הכרטיס לחוקר הצבאי". אבו שמסיה נשאל האם בנו נעצר בעבר וענה "הוא נעצר ושחררו אותו בבית משפט. כל אחד יכול להיעצר". עוד הוסיף הצלם, שעדותו הייתה יכולה להוות מפתח להמשך המשפט, כי "בגלל שלא יכולתי לצאת מהבית שלחתי את הבן שלי בדרך לא דרך להעביר את כרטיס המצלמה. אחרי זה המתנדבת של בצלם שלחה את הכרטיס בחזרה ומאוחר יותר בא החוקר מהצבא ונתתי לו את כרטיס הזיכרון".

עימאד אבו שמסיה, הצלם שתיעד את הירי בחברון. צילום: אבשלום ששוני
עימאד אבו שמסיה, הצלם שתיעד את הירי בחברון. צילום: אבשלום ששוני | עימאד אבו שמסיה, הצלם שתיעד את הירי בחברון. צילום: אבשלום ששוני

בתביעה טענו כי הייתה סיבה לכך שהצלם הגיע לאזור, והתייחסו לסרטון הנוסף מהירי שנחשף בשבוע שעבר. על כך אמר הסנגור כי "התובע שם תשובות בפיו של העד", והתובע השיב כי "הסנגור מנסה להטעות את העד בהקראת דברים שלא קיימים בנוגע לסרטון שצולם על ידי מישהו אחר ממרחק קרוב יותר". הסנגור שאל "מדוע קריאות רקע מסוימות שנשמעות בסרטונים אחרים - אינן נשמעות בסרטון שצילמת?, והתובע ענה: "זו הטעיה כי סרטונים אחרים צולמו מקרוב. הצלם אמר: "צילמתי רחוק יותר ממקום האירוע, והסנגור פנה לצלם ושאל: "המתנדבת מבצלם אמרה לך שעשו וידוא הריגה למחבל השני?, על כך ענה: הצלם: "לא, קראתי את זה אתמול בפייסבוק". בעדותו הדגיש הצלם: "לא שיניתי כלום בסרטון".

אחריו עלה להעיד נאסר נוואג'עה, תחקירן ומתנדב בצלם, שאמר כי הוא מצלם "כל אירוע שיש בו פגיעה בזכויות אדם". עוד סיפר: "אני חוקר שטח של בצלם בדרום חברון, בעת האירוע - לקחתי את כרטיס הזיכרון של המצלמה למשטרה הצבאית והייתי האיש המקשר בין העדים למשטרה. ראיתי את הסרטון והוא (המחבל) ששכב לא היווה סכנה לאף אחד".

נאסר נוואג'עה, תחקירן השטח של בצלם. צילום: אבשלום ששוני
נאסר נוואג'עה, תחקירן השטח של בצלם. צילום: אבשלום ששוני | נאסר נוואג'עה, תחקירן השטח של בצלם. צילום: אבשלום ששוני

"אנו נוכיח את טענתנו לאכיפה בררנית, דרך העדים עצמם, כאשר אחד מהם אף אישר את העובדה, כי הובאו לידיעתו העדויות הנוספות", ציין עוד עו"ד בסרגליק. גם עו"ד אילן כץ מהגנה הגיב בנחרצות בתום הדיון: "הוכחנו שהצילום מגמתי. הם צילמו מתי שבא להם ועובדה שהצילומים שלהם לא שמעו את החשש ממטען. הוכח שהמרחבים הנראים בסרט הם לא המרחבים במציאות".

אלאור אזריה ובני משפחתו, היום בבית הדין הצבאי. צילום: אבשלום ששוני
אלאור אזריה ובני משפחתו, היום בבית הדין הצבאי. צילום: אבשלום ששוני | אלאור אזריה ובני משפחתו, היום בבית הדין הצבאי. צילום: אבשלום ששוני
תגיות:
ארגון בצלם
/
אלאור אזריה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף