מדובר בתכנית לתרחיש של "המקרה הגרוע ביותר" שבו ישראל תמצא עצמה במלחמה בכל הזירות כולל ירי טילים ורקטות מאיראן, סוריה, חיזבאללה בלבנון ורצועת עזה. סבירותו של תרחיש כזה אינה גבוהה. במקרה כזה יצטרכו כל הרשויות המקומיות בישראל לקלוט בבתי ספר ומוסדות צבור אחרים מפונים שבתיהם נפגעו ואינם ראויים למגורים. כל רשות תצטרך לקלוט במתקניה מפונים במספר של עד 4% מאוכלוסייתה שלה. במקרה פחות חמור, יש לפיקוד העורף יכולת לטפל ישירות בתשעים וחמשה אלף מפונים ולשכנם בבתי מלון, בתי הארחה ובמלוניות.
ההערכה של צה"ל, שכבר פורסמה בעבר, היא שבמקרה של מלחמה בכמה גזרות, צפוי העורף לספוג עד 1,500 רקטות וטילים בממוצע ליום בחמשת ימי הלחימה הראשוניים. לפי בדיקות של חקר ביצועים, ההערכה היא שבמקרה כזה צפויים להיהרג עד 500 איש. יחד עם זאת, 95% מהרקטות שישוגרו הן מדגמים של גראד (קטיושות) לסוגיהן וכמות חומר הנפץ שיישאו לא יהיה יותר מעשרה קילוגרמים. רק חמישה אחוזים מהשיגורים יהיו של רקטות כבדות וגדולות יותר שיישאו ראשי חץ במשקלי שמעל עשרה ק"ג ועד 500 קילוגרמים.
ההערכה היא, שרק אחוז אחד מכלל הרקטות והטילים שישוגרו - כלומר כ-15 רקטות, יפגעו פגיעות ישירות במבנים. שאר הרקטות שישוגרו ייורטו בידי מערכות ההגנה של צה"ל או שיפלו בשטחים פתוחים. על תל אביב עצמה צפויים ליפול עשרות רקטות ליום.
לכן, בכל הקשור למסה הקריטית של שיגורי הרקטות - 95% - מי שימצא מחסה בממ"ד או במקלט לא ייפגע - גם לא במקרה שהרקטה תפגע פגיעה ישירה.
הזמן שעומד לרשות האזרחים להגיע למקלטים בעת חירום הוא תלוי טווח השיגור של הרקטות והטילים ומשתנה מאזור לאזור. בתל אביב זמן ההתרעה מפני ירי טילים הוא עד דקה וחצי, בקריות ובחיפה חצי דקה עד 45 שניות ובאזורים סמוכים לגבולות לבנון או עזה כ-15 שניות.
יחד עם זאת, פיקוד העורף מפתח תכנית לחלוקת כל הארץ ל-3,000 אזורי התרעה (פוליגונים) שיאפשרו למקד את ההתרעה לפי אזורים עד לשטח של קמ"ר אחד ובכך בעצם להאריך את משכה של ההתרעה.
שמו של התרגיל "עמידה איתנה" נבחר כדי להעביר מסר לפיו אמצעי ההתגוננות של העורף, יכולת התיאום, בין הגופים השונים והמוכנות של הרשויות הולכים ומשתפרים ומתוך אמונה כי האזרחים יפגינו רוח איתנה ויעמדו באתגר.
התרעות פיקוד העורף