כמה קומות מעל החדר שבו הציב צה"ל לפני 64 שנה את המחשב הראשון שלו, ממוקמת כיום אחת היחידות הכי מסווגות שלו, מצפ"ן (מערכות צבאיות לפיקוד ושליטה וניהול) באגף התקשוב. אף על פי שהיא לא ממש מוכרת, בית היחידה, שבה משרתים מי שבצה"ל מכנים אותם "מיטב המוחות", הפך לאחד המקומות המובחרים בעולם המחשוב והסייבר. אין אויב או ידיד שלא מנסה לפצח את המערכות שהיחידה מפתחת.



מצפ"ן היא יחידה צעירה יחסית שהוקמה לפני כשנתיים וחצי, לאחר איחוד של מספר מחלקות. עד גיל 25, כל חייל ביחידה מגיע ליכולות פיתוח מקבילות לאדם בן 40 בשוק האזרחי. המשכורות ממש לא שוות ערך לאלה המוצעות בשוק הפרטי, אבל האתגר המקצועי בלתי רגיל. מהנדסי תוכנה ומדעי המחשב, מתכנתים, מהנדסי מערכת, מנתחי מערכות, בודקי תוכנה ועוד, "שוברים את הרשת" יום אחר יום, ומפתחים עבור צה"ל ועולם הסייבר הישראלי את המערכות המשוכללות ביותר.



"ההתפתחות הטכנולוגית ועולם הסייבר הפכו אותנו לאחת היחידות היותר משמעותיות בצה"ל", אומר ל"מעריב־סופהשבוע" גורם בכיר ביחידת מצפ"ן. "אנחנו מכשירים את אנשי המחשוב לכל צה"ל ולקהילת הביטחון של מדינת ישראל. מבית הספר שלנו הולכים לכל היחידות - מאמ"ן ועד זרוע היבשה, חיל האוויר חיל הים ועוד, ובשנים האחרונות נוסף ממד הסייבר".



לדבריו, "קהילת ההייטק בישראל מאוד מתפתחת, בין היתר בזכות ההכשרות שלנו. האנשים שם בדרך כלל מגיעים מפה. הרבה סטארטאפיסטים ומנכ"לים של חברות החלו כאן. האנשים האלה פיתחו פה מערכות מובילות - וזו בהחלט גאווה שלנו".




מערכה אונליין



המוחות הצעירים מאותרים כבר בזמן התיכון. ברשת ניתן למצוא, לא בקלות כמובן, קהילות סגורות שרק האקרים מובחרים נמצאים בהן. צה"ל מאתר ומזהה את הטובים ביותר. מרגע שנמצאו, צה"ל מנווט אותם היישר למצפ"ן. אין צורך בהכשרה מוקדמת - אלא "רק" ביכולות מופלאות שבדרך כלל מביאים מהבית. ההכשרה ארוכה וקשה, ובסופה יוצאים ממצפ"ן מיטב המוחות הטכנולוגיים. בהמשך, אותם מוחות יפתחו את המערכות שינצחו, בשאיפה, בקרב או במלחמה הבאים.



"אצלנו בונים את המערכות המבצעיות, כל מה שקשור ללוחמה מבוססת רשת", מספר הגורם הבכיר במצפ"ן על אופי היחידה. "כל מערכות הפיקוד והשליטה בשטח, מהמקום שבו נמצאים הכוחות ועד העברת פקודות. לאחרונה נכנסנו חזק לתחום החוזי".



לדבריו, "הרבה מאוד מהמערכות שלנו אחראיות לתקיפות שצה"ל מפעיל. בשנים האחרונות שיקמנו את יכולות התמרון של הצבא. אחד ההישגים הגדולים של החבר'ה האלה הוא שיפור יכולות התקיפה. אם לפני עשר שנים, במלחמת לבנון השנייה, תקפנו איקס מטרות ביום בתהליכים ידניים סיזיפיים, היום, באמצעות המערכות שפיתחנו הגדלנו את היכולת של צה"ל לפי עשרה ויותר. השיפור הוא לא רק בהספק הכמותי, אלא גם באיכות המטרות", הוא מספר.



בין הישגי היחידה ניתן למנות בניית מערכת שיודעת לספק ניתוח טכנולוגי ברמה ההישגית - או בעברית: מה תקיפה של עשר מטרות, אלו ואחרות, משיגה בשטח. הניתוח מגיע למקבלי ההחלטות בפיקודים השונים ויכול לשנות באופן דרמטי את ההחלטות בשטח. למשל, על סמך הנתונים ניתן לבטל תקיפות מיותרות ולחסוך מאמץ וסיכון בביצוע פעולות שלא משפיעות על שדה הקרב.



יחידת מצפ"ן. "מעגל שלם של חקירה והתחסנות מאיומים". צילום: דובר צה"ל
יחידת מצפ"ן. "מעגל שלם של חקירה והתחסנות מאיומים". צילום: דובר צה"ל



"המערכות האלה יודעות להסתנכרן עם המערכות של חיל האוויר, וזה מגיע לשולחן של אלו שמתעדפים את מאמצי האש", מסביר הבכיר. "הם בוחרים את המטרות, ויודעים לתת גם את ההיבט המשפטי טוב יותר. הכל היום מחובר לכל מקום. למשל: נוצרת מטרה באמ"ן, היא נכנסת למערכות שמצפ"ן מפתחת, משם זה עובר לגורם מבצעי שמתעדף אותה, היא זורמת למערכת גלקסיה בחיל האוויר, כדי ששם יעלו מטוס לאוויר עם החימוש המתאים והוא יירד על המטרה".



לדבריו, "פעם היו עושים את זה ידנית. זה לקח זמן ולא תמיד הצליח. זה נשמע מצחיק, אבל פעם היו מנתחים מטרה בצפון ונוסעים עם מכונית לקריה כדי לאשר אותה. היום המערכות מסונכרנות כך שגם המטכ"ל בקריה רואה את המידע אונליין. באימונים אנחנו מגיעים לתוצאות מדהימות".



מפתחי המערכות כבר חושבים על היום שבו המחשב יעשה את עבודת הלוחם. קוראים לזה במצפ"ן "להכניס מוח לתהליך". "עד עכשיו זה היה מאוד תלוי במוח האנושי", מסביר הגורם הבכיר. "הגיעה המטרה מאמ"ן, ומשם, באמצעות אנשים, החל תהליך שנגמר במטרה.



"היום אנחנו כבר מדברים על 'מוח מחשבי'. כלומר אם תרצה לטפל במטרה, המחשב יספר לך על מטרות דומות. תקבל מהמערכת מידע שמישהו שתקף את מטרה X, טיפל גם במטרה אחרת Y, והתעניין גם במטרות כאלו ואחרות. המוח המחשבי יודע לנתח את הפעולות ולהסיק מסקנות עבורך. זה דומה לאלגוריתם של רכישה באינטרנט. עכשיו תיקח את היכולת ותחליף את הרכישה במטרות - ותקבל מנוע חיפוש של מטרות ומידע מודיעיני".



במצפ"ן מכוונים לכך שבסופו של דבר "המוח המחשבי" יידע לבד מה רוצים להשיג במשימה, ובמבט עתידי גם מה מתכנן האויב. כלומר, על פי קריאה של התנהגותו של האויב ביומיים הראשונים של המלחמה המוח המחשבי יידע להגיד מה מתכנן האויב ביום השלישי והרביעי וכן הלאה.



"זה מעין גוגל של מטרות", מסביר הגורם. "המוח המחשבי ייצור לבד מפה של מטרות, לפי ההבנה שלו מה אתה רוצה להשיג ומה צריך לעשות כדי להגיע לזה. כמובן שמעל כל זה יפקח מוח אנושי, אבל בהיבט הזה אנחנו התקדמנו באופן דרמטי".




הוואטסאפ של צה"ל



אחד האתגרים הגדולים של יחידת מצפ"ן הוא נושא התקשורת. החיילים במצפ"ן למדו את וואטסאפ ופיתחו מערכת דומה, אולם עם יכולת הצפנה בלתי חדירה ששיפרה באופן משמעותי את הקשר בשטח. השם העברי של התוכנה שפותחה הוא "מ'נשמע".



"זה התחיל מדיון פשוט על צרכים ורצונות וזה פשוט קרה", מספר הבכיר במצפ"ן. "פותחה התוכנה המבצעית שכבר משתמשים בה ארבעה חודשים". עם זאת, הוא מודה כי "אני קצת מאוכזב מכמות השימוש. הייתי רוצה לראות יותר משתמשים מאמינים בזה ומנהלים בה דברים מבצעיים. הבאנו מערכת שמאוד דומה לוואטסאפ ושלחנו לכולם קישור. יש כאלה שעדיין קשה להם עם זה, אבל אני מאמין שזה יהפוך לכלי תקשורת איכותי. אנחנו בדרך להוציא גרסה חדשה, שאני מאמין שתגיע לכל אחד בשטח".



לצד אתגר הפיתוח של המערכות הללו, לחיילי מצפ"ן יש אתגר לא פחות חשוב - לשמור מפני פריצות ותקיפות סייבר. ישראל אומנם נחשבת למעצמה בתחום, אבל האתגר קשה ויומיומי. "הצבא עוסק בזה לא מעט שנים, וזה אתגר גדול מאוד. מערכות ההגנה היום הן הרבה יותר משוכללות מבעבר, הוקם מערך הגנה בסייבר ואנחנו מכשירים אנשים שעושים את העבודה בהיבט המבצעי", אומר הבכיר.



לדבריו, "פיתחנו מערכת הגנה שאמורה לשמור, אבל היום זה לא מספיק לשים מערכת. צריך אנשים שינטרו את הרשת ויצודו איומים ויטפלו בהם. זה מעגל שלם של חקירה והתחסנות מאיומים. יש הרבה שיתופי פעולה, גם ברמה הלאומית, כי אין כמעט גבולות בסייבר. למשל אם משהו יתקוף חברה אזרחית, נגיד לצורך העניין את תנובה, ודרך תנובה הוא יתקוף את צה"ל, בפועל מה שאנחנו נראה זה שתנובה תוקפת את צה"ל. ולכן שיתופי הפעולה מאוד משמעותיים והם מצוינים".



זה לא סוד ששמירת אנשי הקבע האיכותיים הפכה לאתגר משמעותי עבור צה"ל. סקרים שנערכו בצבא הצביעו על ירידה חדה ברצון אנשי הקבע להישאר בשירות. אומנם ברוב המקרים המקצוע הצבאי לא חופף לאזרחות, והמציאות בשוק העבודה לא מאירה פנים, אולם במקצועות הנחשקים, מודים בצה"ל, "להשאיר אנשי קבע זו משימה לא פשוטה בכלל". "זה האתגר הכי גדול שלי בתפקיד", מספר הגורם הבכיר במצפ"ן. "אני מתעסק בזה רבות. ואני חייב את הקצינים בקבע, שם המאמץ העיקרי הוא להשאיר את האנשים".



ואכן, דקות לפני כניסתי לשיחה עם הגורם הבכיר, יצא ממשרדו קצין בדרגת סרן, שנחשב לאחד המוחות הטובים ביחידה. "הקצין שיצא פה עכשיו מהמשרד מרוויח 7,000 שקל בצבא", הוא מספר, "חברות בשוק האזרחי מציעות לו פי חמישה - 35 אלף שקל. הדרך היחידה שלי להתמודד עם זה, זה לאתגר אותו מקצועית. כי פה האתגר המקצועי הוא בפערים עצומים מהשוק האזרחי. כלומר הוא ילמד אצלנו בחמש שנים ידע וניסיון שאני בספק אם הוא ירכוש ב־25 שנות עבודה בשוק האזרחי".



הוא מספר ש"אני פותח יום אחד את העיתון ורואה סרן מהיחידה שלי, שכתוב שם שחברה חיצונית הציעה לו 40 אלף שקל. לקחתי אותו לשיחה והבנתי ממנו שיש תחום ספציפי של שילוב תוכנה וסייבר שמאוד מרתק אותו, ואם אני אעביר אותו לשם הוא יישאר בצבא בשביל 7,000 שקל. אז סיימתי לו תפקיד, העברתי אותו והוא התחייב לעוד שלוש שנים. הוא עושה שם עבודה מדהימה. זה אתגר", מודה הקצין הבכיר.



גם רס"ן א' מכיר היטב את האתגר. בתפקידו הוא אחראי להילחם על המוחות של הצבא. "אחד היתרונות שיש לנו על פני השוק האזרחי זה שאנחנו לוקחים אנשים ומתעלים את היכולות שלהם ליצור משהו, שהמקבילים שלהם באזרחות צריכים הרבה יותר ניסיון כדי לבצע", הוא מספר.



"יש למשל חייל אחד ביחידה שסיים תואר בטכניון, עובד על פרויקט מסוים. מולו בתעשייה יושבים כמה אנשים, מבוגרים ממנו בהרבה שנים, בעלי ניסיון רב יותר, ולא מגיעים לאותה הצלחה כמו שלו. הוא עושה להם בית ספר. אחד כזה - שום כסף בעולם לא יקנה אותו. היכולת שלו להגיע בגיל כל כך צעיר לתוצאות כל כך טובות - זו הסיבה שהוא פה. תוסיף לזה שהוא מבין שהוא עושה את זה בשביל המדינה, ויש לך נוסחה מנצחת. זה נשמע קלישאתי שאני משאיר אנשים בגלל ציונות - אבל במקרה הזה זה גם מצליח".



"צריך להבין שהראש של החבר'ה האלה עובד אחרת", מוסיף הגורם הבכיר במצפ"ן. "אנחנו עובדים איתם המון על שליחות וציונות, אבל בסוף האתגר מנצח. יש היום מעטפת טובה יותר של ת"ש ויש מענקים מותני חתימה - אבל זו לא הסיבה. תן לו מחשב איכותי, כזה שאין באזרחות עם יכולות שמאתגרות - והוא לא יזוז ממנו. זה האמל"ח שלי. אני לא יכול להתחרות עם האזרחות ברמה הכלכלית. אני כן יכול להתחרות איתם ברמת האתגר".



לדבריו, "אני שולח אותם על אזרחי לכנסים. הם מגיעים לשם במעטפת מסתורית וכובשים את הכנס. זה דברים שרק הם יכולים להבין. בגיל 28 הם מגיעים ליכולות שבשוק האזרחי מקצועית אולי תראה בגיל 45".



"אתה מסתכל על השוק האזרחי, מה אתה רואה? אתה רואה חבר'ה שלנו, שעפים בחברות האזרחיות בעולם הסטארטאפים", מספר רס"ן א'. "כשהם באים למילואים הם מודים שבלי ההכשרה שלנו הם לא היו מגיעים להצלחות האלו. המוטו הוא שאלו אנשים טובים שמגיעים מיחידה מאוד טובה".



[email protected]