"הקושי העיקרי בשילוב עם בנים הוא למצוא את הדרך הכי טובה לעבוד ביחד", אומרת רוני וחושבת שחוקי השילוב הראוי עוזרים לשים את הגבולות. "בפועל, אנחנו אחים לנשק לכל דבר ויוצאים חברים לכל החיים מהתהליך הזה". טל מבחינתה, טוענת כי הקושי מצוי בכלל בהשוואה בין לוחמים ללוחמות: "לא הורגשה שום אפליה במשימות שהוטלו עלינו, רק הרצון התמידי להוכיח שאנחנו יכולות לעשות את זה בצורה הטובה ביותר וזהה ללוחמים הגברים, להוכיח את עצמך רק כי את לוחמת".
זוהר מוסיפה כי לא מדובר רק להוכיח את עצמך שאת יכולה ומסוגלת, אלא "זה גם בשביל הספק שנמצא בתוך המחשבות של הסובבים אותי". לדבריה, ההכשרה המעורבת הייתה מוצלחת, על אף הקשיים שהיו בדרך: "הלמידה ההדדית, החשיפה לדרכי עבודה וגישות פיקוד שונות מתאפשרים בזכות השוני – אנחנו גם מרוויחות כאן וכנראה שאם היינו בהכשרות נפרדות היינו מתמודדות עם קשיים אחרים".
כל אחד מהן עברה את ההכשרה בקורס הקצינים כבת יחידה בצוות עם לוחמים בבה"ד 1. לדבריהן, העובדה הזו חישלה אותן והביאה אותן להיות מי שהן היום. "זה בנה אותי להיות לוחמת טובה יותר ומפקדת טובה יותר. למרות כל הקשיים בדרך של שירות עם בנים, לא הייתי משנה את זה", אומרת זוהר. נויאת טוענת כי על אף ההתמודדות, הדבר תרם לתחושת המסוגלת העצמית שלה, "בעיקר כי בהרבה מצבים הם הציבו לי רף בתוצאות שלהם ותמיד שאפתי להגיע אליו".
התרעות פיקוד העורף