היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה לפרקליטות לבדוק את הטענות לפיהן עסקת רכישת הצוללות מגרמניה, שנחשפה ב"מעריב השבוע" נגועה בניגוד עניינים, כך דווח הערב (רביעי) בערוץ 10. זאת בעקבות החשיפה אמש, שעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דוד שמרון, מייצג בישראל את המספנה ממנה נרכשו הצוללות. 



על פי הדיווח, ראש הממשלה נתניהו קידם החלטה לרכוש מגרמניה שלוש צוללות בניגוד לעמדת הצבא ושר הביטחון דאז משה יעלון בשווי של 1.5 מיליארד יורו. בנוסף, לפי הדיווח, נציג המספנה מיקי גנור הוביל יחד עם שמרון מהלך שמטרתו הייתה לאפשר לכלי השייט שלא להיות מחויבים בקבלת תחזוקה במספנת חיל הים, אלא במספנה של חברה פרטית שתוקם במיוחד לצורך העניין. 



לפני כשבוע הודיע ראש הממשלה באופן רשמי בכנסת כי ישראל רכשה שלוש צוללות נוספות מגרמניה, ואישר את פרסום "מעריב". נתניהו הגיב יותר מאוחר הערב לדברים בדף הפייסבוק שלו: "כל השיקולים היו מקצועיים והם צרכים אסטרטגיים של מדינת ישראל בשנים הבאות. רכש הצוללות והספינות מגרמניה נעשה גם הוא בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במשרד הביטחון, צה"ל, והמל"ל, כפי שעולה ממסמכים ומדיונים רבים.



נתניהו הוסיף: "במסגרת תהליכי בניין הכוח של צה"ל ותכנון רב-שנתי לריענון וחידוש סד"כ הצוללות, הוחלט על רכש של 3 צוללות. בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה-90' לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון, הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה".



ביקש ממרקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: רויטרס
ביקש ממרקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: רויטרס



מוקדם יותר היום, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה ונגד עו"ד שומרון. בתנועה לאיכות השלטון ראו בקשר של עו"ד שמרון ונתניהו חשד לפלילים וכתבו ליועמ"ש כי "החלטה על קיומה של עסקה בסכום אסטרונומי זה נעשתה חרף דעתו של הדרג הביטחוני-המקצועי, אלא שאף פורסם כי מי שמשמש בא-כוחו של נציג החברה הגרמנית בעסקה למכירת צוללות לישראל, מר מיקי גנור, הוא לא אחר מעו"ד דוד שמרון, המשמש כפרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנסיבות אלו, וככל שראש הממשלה אכן ידע כי עו"ד שומרון מייצג את ענייניו של נציג החברה הגרמנית, עולה חשש לקיומו של ניגוד עניינים חמור. ניגוד עניינים זה מחמיר לנוכח משמעותה הכספית הכבירה של העסקה דנן, המבקשת להוציא 1.5 מיליארד אירו מקופת המדינה לטובת חברה גרמנית, כאשר כל העת קיים ספק לעצם הצורך בקיומה של העסקה, בתשתית העובדתית שהובילה לעריכתה ובסבירותה".



עו"ד שני בראון מהתנועה לאיכות השלטון טוענת במכתבה ליועמ"ש כי "היה על ראש הממשלה לפטור עצמו מכל עיסוק בנושא ולהימנע מניגוד העניינים הבוטה אשר נוצר כתוצאה ממעורבותו הכפולה של עו"ד שומרון בעסקה. בנסיבות אלו, ולאור חומרת הדברים, נבקשך לפתוח באופן בהול בחקירה פלילית ולבדוק האם אכן כספי הציבור נוצלו, באופן לא-חוקי תוך ביצוע עברות חמורות של מרמה והפרת אמונים ולמצער, בניגוד גמור לכללי המנהל התקין ותוך גרימת נזק לאינטרס הציבורי ולקופה הציבורית". 



עו"ד דוד שמרון. צילום: פלאש 90
עו"ד דוד שמרון. צילום: פלאש 90


"החלטה סדורה ומקצועית, ללא שום השפעה חיצונית"


בתוך כך, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה הגיב הערב לפרסומים בנושא רכש הצוללות מגרמניה והבהיר כי הוא נעשה בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במשרד הביטחון, צה"ל, והמל"ל, כפי שעולה ממסמכים ומדיונים רבים. 



"במסגרת תהליכי בניין הכוח של צה"ל ותכנון רב-שנתי לרענון וחידוש סד"כ הצוללות, הוחלט על רכש של שלוש צוללות. בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה-90' לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון, הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה", נמסר. 



"בשום שלב לא העלו הגורמים המקצועיים אפשרות לרכש צוללות מגורם אחר, וזאת משיקולים מקצועיים, מבצעיים ומדיניים – ובראשם היחסים הקרובים בין ישראל לגרמניה. גם שיקולים כלכליים לאומיים תמכו בהחלטה, שכן ישראל זכתה למענק גבוה מטעם ממשלת גרמניה בשווי של מאות מיליוני יורו".



לדברי המל"ל, ראש הממשלה העלה את הבקשה לרכש הצוללות ולקבלת מענק מגרמניה בפני הקנצלרית, ולאחר מכן נוהלה עבודת מטה בין-משרדית של כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים שהביאה לסיכומים.



גם רכש הספינות נעשה בתהליך מקצועי וסדור, ללא שום השפעה חיצונית, טוענים במל"ל. "במסגרת ההיערכות להגנה על שדות ומתקני הגז החליטה הממשלה על רכישת ארבע ספינות שטח. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת מערכת הביטחון, המל"ל ומשרד החוץ. בתהליך הבדיקה נבחנו מספר אפשרויות לרכש הספינות לאור הצרכים המבצעיים שהעלו צה"ל ומערכת הביטחון. בסופה של הבחינה המקצועית הוחלט, על בסיס שיקולים מדיניים, מבצעיים, טכנולוגיים ותקציביים, לממש את הרכש בהסכם בין ממשלות ישראל וגרמניה".



"ההחלטה נתמכה על-ידי שרי החוץ דאז (ליברמן) והאוצר וגורמי המקצוע במשרדיהם, וכן על-ידי שר הביטחון דאז משה יעלון ובהתאם לעמדת צה"ל. במסגרת העסקה הוענק לישראל – מתוקף היחסים המיוחדים בין המדינות – מענק משמעותי מטעם ממשלת גרמניה להפחתת עלות הפרויקט ביחס לכל אופציות הרכישה האחרות".