לאחר גיוסו לצבא הוצב החייל בחזית המצרית בתפקידי לחימה בטנק. במהלך הלחימה הקשה הטנק שלו נפגע קשות מאש האויב. מפקד הטנק נהרג במקום ושני הלוחמים האחרים שהיו בטנק נפצעו קשה. כעבור זמן קצר נפטרו חבריו לטנק מול עיניו של התובע, שאיבד את הכרתו. לאחר שהתעורר מצא עצמו החייל מסתובב בשטח לבד, מול מראות זוועה של עשרות הרוגים ופצועים.
המראות האלה לא הרפו ממנו וגם זמן רב לאחר שחרורו משירות סדיר לא מצא האיש את דרכו בחיים. הוא לא הצליח להתמיד בעבודה או בלימודים ובשנת 1992 עבר לארצות הברית.
בעקבות הנזקים הנפשיים שנגרמו לו הגיש החייל תביעה נגד משרד הביטחון. אגף התגמולים במשרד הביטחון סירב להכיר בגבר כנכה צה"ל, אולם לאחר שהגיש ערעור על החלטת משרד הביטחון באמצעות עו"ד ענת גינזבורג, שינה אגף השיקום את עמדתו והכיר בו כנכה.