אלפי בני אדם, מתוכם רבים שהם בני נוער, השתתפו בהלוויותיהן של שיר חג'ג' ממעלה אדומים, ושירה צור מחיפה, שנרצחו אמש בפיגוע הדריסה שאירע בשכונת ארמון הנציב בירושלים. בין המשתתפים היו בני משפחותיהן, חברים, מכרים, ואזרחים, שהגיעו למקום על מנת לחלוק כבוד אחרון לקצינות הצעירות שנרצחו.

שירה צור למדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה וזכורה כתלמידה מצטיינת ומשקיעה. מנדי רבינוביץ', מנהל החטיבה העליונה בסניף בית בירם, סיפר ל"מעריב-אונליין" כי "בעיקר אני זוכר אותה ממפגשים בהפסקה, מהמסע לפולין. ילדה בולטת מאוד. הייתה ילדה מצטיינת, משקיעה, הדריכה בשבט הצופים. כולם מספרים על בוגרת מהסוג שאנחנו מכוונים אליו - ילדה שגם מצוינת, מובילה חברתית וגם רגישה נפשית לצדק ואי צדק, סולידריות חברתית".

"זו תלמידה שהבינה שבגיל הזה טוב להשקיע ולהתפתח מבחינת בניית האופי והאישיות גם אם פה ושם במתמטיקה היא טיפה שמה בצד והחליטה להשקיע יותר בהדרכה שלה בצופים. דיברתי עכשיו עם חניכים שלה מהתנועה, זו אולי נקודת האור ביום הזה. מצאו בנו בית וישבנו ודיברנו. כואב הלב שבמדינה המטורפת הזו, חיילת שלובשת מדים הופכת להיות מטרה לטרור מוסלמי קיצוני ואנחנו לא יודעים להבטיח את שלומה ביום שהיא באה לצפות על ירושלים", סיפר רבינוביץ'.

"ילדה מצטיינת, מובילה חברתית ורגישה לאי צדק". שירה צור, צילום: באדיבות המשפחה

"ילדה מצטיינת, מובילה חברתית ורגישה לאי צדק". שירה צור, צילום: באדיבות המשפחה

"היא החלל ה-300 של בית הספר", הוסיף רבינוביץ' בכאב, "בכל שנה אנחנו קוראים ביום הזיכרון את השמות ומתפללים שבשנה הבאה נקריא את אותו המספר והשנה שוב אנחנו צריכים לחרוט עוד שם על הלוח פה. ב'צוק איתן' איבדנו שני בוגרים בקרב ואת זה אתה מצליח להסביר לעצמך, פה אתה לא מצליח להסביר. צריך להתמודד עם ילדים לפני גיוס וחברים שלה אבל אנחנו יודעים לעשות את זה לצערנו. כרגע אנחנו עושים מפגשים עם החברים שלה, מדברים עם התלמידים, בעיקר עם כיתות י"א-י"ב שמתכוננים לגיוס. אני פשוט לא מבין, קשה לי מאוד. דיברתי עם האבא אתמול, קורע לב. אנחנו עסוקים בלהרגיע ולהחזיר לשפיות הכי מהר שאפשר מהטירוף הזה".

שיר היתה האחות הבכורה: "תמיד היתה גאוות המשפחה"

שיר חג'ג' היתה אמורה להעביר הרצאה על הר הרצל היום, במסגרת שבוע החינוך בו הייתה אמורה להיות. במקום זאת, היא נטמנה במקום, מוקפת במשפחתה ובחבריה, שהגיעו למקום. חג'ג', תושבת מעלה אדומים, הייתה הבכורה מבין שלוש אחיות,

מפקדת פלוגתה של שיר, טלי פרחי ספדה לה "ביום השני בסדרה, תכננת להעביר סיור ובמקום זה אנחנו נפרדים ממך ואת נשארת כאן בהר. ההצטיינות הובילה את דרכך. בית הספר לקצינים חרט על דגלו. סגן שיר חג'ג' אין ראויה ממך להיות קצינה בצה"ל. אנחנו מצדיעים לך".

אחותה של שיר, בר חג'ג', סיפרה בצער רב על הגעגוע והאובדן. "שיר, שיר קצר מידי, שירה יפה מידי שיר עם סוף מר מידי. איזה הפסד. כמה אני מצטערת. איפה את, בואי נדבר שתינו על כמה קשה. איזה ילדות טובה הייתה לנו", גם בת דודתה הילה סיפרה על שיר, על שאיפותיה והפוטנציאל הגלום בה, פוטנציאל שנגדע בטרם את. "מבט אחד בפנייך הספיק בשביל להבין מי את. כל המילים שבעולם לא יספיקו בכדי לתאר את האצילות שלך. בלי מאמץ כבשת הרים. עמדת בענווה על פסגת כל הר. כל כך רצינו לראות אילו הרים תכבשי בעתיד. חשבנו שנראה אותך על חזית העיתון מחזיקה פרס, ולא כמו עכשיו, ליד נר זיכרון. אנו הדודים ובני הדודים אוהבים אותך כל כך כואבים אותך ומחבקים אותך את הורייך ואת בני דודייך היקרים. חייך היו שיר למעלות. אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה'. נוחי על משכבך בשלום שיר יקרה".

אמה של שיר חג'ג' בלוויית בתה. צילום: מרק ישראל סלם

אמה של שיר חג'ג' בלוויית בתה. צילום: מרק ישראל סלם

ללווייתה של שיר הגיעו גם ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, ורבה הראשי של העיר ירושלים, הרב שלמה משה עמר. כשריאל ניחם את הוריה של שיר וסיפר על הדוגמה שהיא היוותה. "מרב והרצל היקרים, היום אנחנו מלווים את שיר בת עירנו הילדה של כולנו. נוביל אותה למנוחות אחרי שנרצחה עם חבריה בידי מרצח שפל תאב דם שמזכיר לנו שהמלחמה עדיין לא תה ומבקשי נפשנו עדיין לא תמו. אנחנו מחנכים את הילדים לשנו למנהיגות ולהצטיינות. זה היה אך טבעי ששיר, שהצטיינה בלימודים, שהיתה פורצת דרך, חזרה לעיר ועזרה לתלמידי התיכון להצליח. היא הייתה דוגמה ומופת לבני הנוער שלנו. כפי שאמרתי, המרצח הזה בא להזכיר לנו שעדיין הדרך לשלום ארוכה. ז'בוטינסקי טבע מטבע שאנחנו צריכים להיות דור גאון נדיב ואכזר. אנחנו צריכים ללמוד היות אכזריים לאויבינו. הנדיבות שלנו מתפרשת שם כחולשה. הגיע הזמן שנסיר את הכפפות. שנראה לאחרים שאנחנו עם מאוחד שחיי אדם אצלנו – קודש". הרב עמר קרא לעם ישראל לעמוד איתן גם אל מול הפיגועים. "אנחנו בוכים, אבל לא מחולשה. אנחנו איתנים, ואנחנו נעמוד עם התורה הקדושה. אנחנו בוכים כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא מאלה שיכולים להתפאר שהם נהרגים. אנחנו מצטערים על כל טיפת דם שנשפכת. קל בעיניהם לשפוך דמים. עם מי יש לנו עסק?! ולנו יש רק תרופה אחת: "ברצות ה' דרכי איש – גם אויביו ישלם איתו". נעמוד איתנים וחזקים באמונתנו בה' ובביטחוננו בה'. אל נקמות ה', אל נקמות יופיע".

מוקדם יותר דודה של שיר, ברק, סיפר בכאב גדול בגלי צה"ל: "היא היתה הנכדה הבכורה שלנו, הפרח שלנו, פשוט ילדה לתפארת, היא הלכה לקצונה, והיתה תמיד גאוות המשפחה. מעבר לזה שאנחנו משפחה, אנחנו גם שכנים, כולנו גרים במעלה אדומים. היא היתה הבת הבכורה משלוש בנות, פרח אמיתי. זה מאוד קשה לנו. היא התרגשה לקראת השבוע הזה וסיפרה שהיא לקראת שבוע כיף בהר גילה בירושלים, היא אפילו סיפרה לכל החברות שהיא תהיה בירושלים.

"היא היתה אמורה לתת הרצאה היום בהר הרצל", סיפר, "היא הכינה את הכל, בריסטולים, והיום אנחנו קוברים אותה שם. היא היתה מאוד אחראית, היא לא בלבלה את המוח. סמכנו עליה, ידענו שהיא אחראית ובגלל זה חששנו. כל דבר שקרה היא ישר היתה מתקשרת ואומרת שהכל בסדר. בגלל שהיא לא התקשרה, ידענו שמשהו לא טוב קורה. היא לא התקשרה עד 15:00-16:00 והתחלנו לחשוש. כואב מאוד, היא הילדה של כולנו. פרח שלנו נקטף".

שיר חג'ג' ושירה צור הובאו למנוחות: "שיר קצר מדי עם סוף מר מדי"

אלפים הגיעו להלוויית שתי הנרצחות בפיגוע בארמון הנציב, שהתקיימו במקביל בהר הרצל ובחיפה. חבריה של שירה: "מובילה חברתית ורגישה נפשית". דודה של שיר: "הילדה של כולנו"