"תפקידו של שר הביטחון הוא להגדיר עדיפויות ולפקח על ההכנות, כרפרנט מטעם ממשלת ישראל והקבינט, הממונה על הגוף המבצע, צה"ל, הוא צריך לוודא שהתהליכים קורים כפי שהם תוכננו", אמר גלנט. "לאורך ארבע שנים אין תהליך התכוננות, לא בתוכניות, לא באימונים, לא ברכישת ציוד ובתהליכים אמל"חיים, ואין התרעה על העניין הזה. שר הביטחון דאז מצטלם בתוך מנהרה שנתיים לפני, ברור לו שיש מנהרות והוא לא יכול להגיד לציבור שהוא לא ידע, כי הציבור ראה אותו שם. לאחר מכן, אל מול המנהרות, אין תוכנית, למרות שברור שבכל דרך, כאשר תעשה מבצע בעזה, תצטרך להתמודד עם העניין הזה. זו התרשלות".
"כאשר נפתחת מערכה, הקבינט וראש הממשלה משחקים בכלים נתונים שמישהו אחר הכין", אמר גלנט. "את החלופות אתה לא מכין בדקה הזו, אלא לאורך שנים. כשאתה מגיע לפעולה ובקצה יש רק שתי אופציות, האחת נקרא לה אופציית כמעט-כלום והשנייה נקרא לה אופציית כמעט-הכל ואתה אומר לממשלה, או שתעשו כמעט כלום או שתעשו כמעט הכל עם מחירים אדירים, ברור לגמרי שאתה מעמיד את הדרג המדיני בפני אלטרנטיבות מאוד בעייתיות. חובתך להכין חלופות אחרות כדי לתת אפשרויות. אני הייתי שם. אני ישבתי ליד ראש ממשלה כשפיקדנו על מבצע 'עופרת יצוקה' וזה לא נראה ככה. וזה לא נבע מחוכמתו של שר הביטחון, אלא כי הכנו משך שנים. אגב, בחלק מהמקרים, הפוך ממה שנאמר. אמרו לנו שלא צריך להתכונן, תרפו, והמשכנו להתכונן. ופתאום, בוקר בהיר אחד שאלו אם אנחנו מוכנים ואמרתי שכן, והתוצאות בהתאם".
משעל אמר שמבקר המדינה מאשים את ראש הממשלה. השר גלנט השיב: "המבקר רשם מספר דוחות. עכשיו יש עליהם ספינולוגיה מסוגים שונים. חלקם פורסמו, חלקם לא, חלקם לא יפורסמו. אני אני בא מראייה מקצועית שמכירה את העובדות והשטח, אומר את הדברים כהווייתם ומי שרוצה להתמודד, שיתמודד. אני מבין שהעיסוק בתהליך הוא מאוד מעניין, כי זה הדבר היחיד שאפשר לבדוק, אבל זו ראייה משפטית. רוצים לדעת האם התקיימו עשרים ישיבות קבינט, וכתוצאה מכך חושבים שהתוצאה תהיה טובה. הבל. מה שקובע את התוצאה זה דבר אחר לגמרי, זה איך נערכים, מתכוננים ומבצעים. אפשר לקבל החלטה שגויה אחרי דיון רחב בו נשמעו כל ההערכות, ואפשר להחליט החלטה נכונה בזמן אמיתי".
"שום דבר לא קשור לעניין אישי", הבהיר גלנט, "אני לא אמרתי שום דבר אישי. הרמטכ"ל ושר הביטחון מקבלים לידיהם את הדבר היקר מכל שמדינת ישראל יכולה לתת, את ביטחון ישראל, את טובי בנינו בגיוס חובה, יחד עם 70 מיליארד שקל בשנה וסמכויות אינסופיות שמדינה דמוקרטית יכולה להעמיד לרשות אדם. כדאי שנדרוש ממי שנותנים לו את הטוב ביותר והיקר ביותר תוצאות אחרות. והכי גרוע, שאם נגיד לעצמנו, כמו שמערכת הביטחון וצה"ל ניסו להגיד לאורך זמן, שאלה ביצועים טובים, אנחנו מכוונים את כל הדורות הבאים לסטנדרט הלקוי הזה. וזה חמור מאוד. אל תציג לבן כשחור ושחור כלבן. אני חושב שאפשר לעשות טוב יותר, הרבה יותר, בכל המובנים".
התרעות פיקוד העורף