עו"ד ציון אמיר: "מעריך שאזריה יקבל בין שנה לשלוש בכלא"

עו"ד אמיר, שייצג בין היתר את משה קצב, אמר: "המקרה מאוד מורכב ומסובך. לפי כללים משפטיים יבשושיים ו'צנוניים' אז עמדת התביעה, 3-5 שנות מאסר על הריגה, נו, היו קצת יותר והיו קצת פחות. אבל פה מדובר ב'קייס' קשה מאוד. לא מדובר בעבריין או פושע ולא צריך לנהוג בו כאחד כזה. מדובר בחייל שפעל בסביבה מאוד מורכבת וייחודית ונסיבות מאוד מיוחדת. אני מניח שהדברים האלה יעמדו מול עיני השופטים. אבל גם תעמוד מולם האווירה הציבורית והתמיכה הציבורית, כמעט מקיר לקיר. שופט צריך להיות אמיץ, ואומץ לב ציבורי אומר שלא נבהלים מלתת עונש קל כשהנסיבות מצדיקות את זה". עובדיה שאל האם יתחשבו בעונש בתקופת המעצר הפתוח של אזריה. "בוודאי שזה יילקח בחשבון", השיב עו"ד אמיר, "אולי לא יום כנגד יום".

"לפי הבנתי השופטת (מאיה הלר, ראש הרכב השופטים) לא צפתה את גודל הסערה הציבורית סביב ההרשעה הגורפת, עם סימני הקריאה והנחרצות באמירות הקשות, לכל אורך הכרעת הדין", הוסיף עו"ד אמיר. "הייתה שם טעות כשהיא קראה למחבל 'מנוח' ואז רתמו את הביטוי הזה ועשו בו שימוש ציני, כשאמרו שהרוצח הוא חייל שלנו והמחבל הוא 'מנוח'. יש פה שגיאות בסוג של כתיבה". רפאל שאל האם השופטת תעשה תיקון. עו"ד אמיר העריך שכן, ומיד הסתייג: "יכול להיות גם הפוך, יש אנשים שמגיבים בדיוק הפוך. אני יודע? היא יושבת שם בביתה. קראנו גם שהילדים שלה לא מקבלים יחס חביב בבית הספר".

"שימו לב לאנומליה בעמדת התביעה", ציין עו"ד אמיר. "אם הוא יבקש סליחה אז היו מוכנים ללכת לעונש מתון יותר. מה, הסליחה מכתיבה את העמדה הערכית ביחס למעשה ההריגה? במקום לקחת ארגומנט של הודאה וחרטה, שלא קיים כאן, אז תשתמש בנתון אחר בעל משקל. למשל, שפועל חייל בזירה מבצעית לאחר שחבריו נדקרו, זירה מופקרת לחלוטין מבחינת הניהול שלה על ידי הדרג הצבאי. הספקות מנקרים נוכח מצבו של איש צעיר בן 20. אפשר למצוא ארגומנטים שמקלים מבחינת תחושותיו. אנחנו יכולים לדעת מה מתחולל בנפשו של אדם, בעמקי נפשו מבחינת החרדה?. כשהפחד הוא גדול לא תמיד התגובות הן בשיקול דעת. אז זה לעניין העונש יש לו משמעויות גדולות".

על האפשרות לערער על פסק הדין וגזר הדין אמר עו"ד אמיר: "עניין הכרעת הדין הוא לא פשוט. שמעתי את טענות הסנגורים, שהן טענות של ממש. הכרעת הדין נכתבה בצורה כזו שקשה מאוד לפרום את החישוקים האלה. אני מאחל לכל זכאי שייצא זכאי וייהנה מספק סביר. זה לא אומר שהוא זכאי, אלא שיש ספק סביר והוא נהנה ממנו".