“הפכנו לחברים לכל החיים“, מספרים סמ”ר דוד ברונשטיין, לוחם בחטיבת הצנחנים, שנפצע בפעילות מבצעית במחנה הפליטים בלטה בשכם, וסמ”ר בני ירדן, החובש שטיפל בו בשטח. בתום הליך שיקום ממושך חזר ברונשטיין לחבריו, ואז נערכה הפגישה המרגשת בינו ובין החובש. ברונשטיין וירדן התנדבו בנובמבר 2014 לשרת בגדוד 101 של הצנחנים. “עברנו אימונים והחזקת קווים ביחד. היינו באותה המחלקה וסיימנו את המסלול ביחד, אבל אז כל אחד פנה לשרת במקום אחר”, הם מספרים.
לפני כמה חודשים נסגר המעגל, והשניים שבו לשרת יחדיו – ברונשטיין כלוחם וירדן כחובש קרבי. האירוע המבצעי שהשתתפו בו השניים התרחש באישון לילה, ב־21 בפברואר, במחנה הפליטים בלטה. “היינו במארב כחלק ממערך ההגנה על קבר יוסף. היו זליגות ירי, ואז יצאנו לפעילות התקפית והצבנו מארבים בתוך בלטה”, שחזר ברונשטיין. “התחלנו לשמוע רעשים, ואז ראיתי את גבם של שני אנשים. אחרי זה נזרק מעין רימון מאולתר לעבר החוליה שהייתי בה”.
“קמתי אחורה, והתחלנו להשיב אש. אז הרגשתי משהו חם ביד. הסתכלתי וראיתי את היד שלי הפוכה. ברגע הראשון הייתי בטוח שכל האצבעות שלי הלכו. התחושה הייתה קשה, כי אני אוהב מאוד לפרוט בגיטרה - ופחדתי שלא אוכל לנגן עוד כשהבנתי שעפו לי אצבעות”, מספר עוד ברונשטיין. “רצתי אחורה, ואז הגיע בני”.
חברו החובש, שהיה בחוליה אחרת בבלטה, גילה קור רוח וטיפל בו מיד: “היינו מדרום לחוליה של דוד. שמענו פיצוץ חזק. אז ראיתי את דוד שוכב על הרצפה”, סיפר ירדן. “התחלתי לטפל בו, ובדקתי קודם כל שאין עוד רסיסים בגוף שלו. שמתי לו חוסם עורקים ביד והתחלנו בהליך הפינוי מהשטח”.
“באותו הרגע טיפלתי בו מתוך אינסטינקט והנחתי לרגשות. אנחנו מתאמנים למצבים כאלה. לאחר מכן הייתי בלחץ, כי חששתי שהוא איבד חלק מהיד שלו. חיפשתי וראיתי שהיד שלמה”.
“הפציעה גרמה להסרת המפרק של אחת מהאצבעות בידי. אבל אני מצליח להזיז את האצבע בזווית שמאפשרת לי להמשיך לנגן בגיטרה. אני מצליח לנגן הרבה מאוד. אלוהים שמר עלי שאוכל להמשיך לנגן בגיטרה”.
“אין בפי מספיק מילים לתאר את ההתרגשות. זה מה שאתה מצפה מחבר - שברגע האמת הוא יהיה לצדך. מחכה לי עוד שיקום ארוך. מרגש ומחמם את הלב לחזור לפלוגה ולהיות עם בני”.
“בטח, אנחנו חברים לכל החיים. מה שעברנו לוקח אותנו רחוק מאוד”.
התרעות פיקוד העורף