במכתב, המתפרש על פני ארבעה עמודים, מציין ברגותי כי ניתן, לדבריו, ליישב את הסכסוך בין הצדדים בדו שיח, כשהוא פורט רשימת תנאים שיביאו לדבריו לסיום הסכסוך, ומניעת שביתת הרעב שבה איים על מערכת הכליאה. בין שלל התנאים והדרישות שהציב ברגותי, הוא מבקש בשם האסירים הביטחוניים התקנת טלפון ציבורי שיאפשר קשר בין האסירים הביטחוניים ומשפחותיהם, ברגותי אף הוסיף כי התקנת הטלפון הציבורי ישים סוף לשחיתות שמתנהלת בבתי הסוהר, שבמרכזה, סחר בטלפונים ניידים.
עוד הוא ביקש התקנת מזגן בכל חדר ובמעברים, שיפור חדרי הביקורים, מתן טיפול רפואי, בדיקות רפואיות אחת לשנה, טיפולי שיניים, הגבלת מספר האסירים בכל חדר, החלפת בגדים וביצוע ניתוחים רפואיים ללא המתנה, פתרון בעיית הצפיפות, החזרת הלימודים האקדמאים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה והבגרויות, הארכת זמני הביקור משלושת רבעי שעה לשעה וחצי, מתן ביקורים ללא הגבלה לכל בני המשפחה מדרגה ראשונה ושנייה, אישור צילומים עם בני משפחות האסירים וטיפול בתאי השירותים ושיפור בתנאי ההיגיינה.
על המכתב והתנהלותו של ברגותי הגיב השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי "מסמך הדרישות של ברגותי רק מוכיח עד כמה הן קיצוניות ומופרכות. שום מדינה בעולם לא הייתה מנהלת מו"מ עם מחבלים על דרישות כאלה וודאי שמדינת ישראל שמנהלת מאבק בארגוני הטרור לא תסכים להיכנע לסחטנות ולפגוע בהרתעה שלה כנגד מחבלים".
התרעות פיקוד העורף