בבית הדין לערעורים בקריה בתל אביב התקיים היום (ראשון) הדיון האחרון בערעורו של החייל היורה, אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל לאחר שנוטרל. בדיון נידונו שני הערעורים - הן זה שהגיש מצדו של אזריה עו"ד יורם שפטל כנגד פסק הדין המקורי והן זה של התביעה הצבאית, שמבקשת להגדיל את עונש המאסר שלו. בסיכום הדיון נתנו השופטים שבוע לצדדים להחליט על אפשרות של הגעה לפשרה ביחס לערעורים, מה שהתביעה כבר הודיעה שתתנגד לו. 

אזריה הורשע בגלל עדותו של המ"פ, והשופטים ביקרו את העדות הזו. במהלך שניים מתוך שלושת הדיונים הראשונים, הבין שפטל כי יש חשיבות מכרעת לשתי העדויות של המ"פ תום נעמן והחייל מ' שהעיד נגד אזריה.
  

בתחילת הדיון, אמר עורך הדין יורם שפטל, המייצג את החייל, כי "בנסיבות הספציפיות של התיק הזה, האפשרות היחידה לנטרל את המחבל הייתה באמצעות ירי לראש". הוא ציין: "התובע אומר שלאזריה יש חמש גרסאות, איך אפשר להאמין לו. למ"פ יש תשע גרסאות, ולרב"ט מ' - 14".



השופט סגל אמר לו כי "אם בית הדין יקבע כי שני העדים הללו, המ"פ ומ', מהימנים, או מי מביניהם - לך אין טיעון נוסף, אחר, וחלופי?", ושפטל השיב: "זה מה שבאתי להבהיר. יש לפנינו עדויות אמינות שמשמעותן הגנה מוחלטת לאזריה, אבל כל אלו נדחות על בסיס המשפט שמיוחס לו - 'אני יריתי במחבל כי דקר חבר שלי'".

אלאור אזריה ואביו צ'רלי אזריה. צילום: אבשלום ששוני


הבוקר נפתח במתקפה גדולה על הנושאים האלה, במה שמסתמן כתרגיל יפה לתביעה. שפטל למעשה הוכיח היום בבית המשפט שרב סרן תום נעמן והחייל הגיעו למצ"ח עם גרסה אחת ואחר כך הגיעו לבית הדין עם גרסה אחרת לגמרי. החייל אומר שאלאור אמר שהמחבל צריך למות. אחרי 4 חקירות החייל מ' שינה את הגרסה שלו. השופטים הביעו ביקורת כלפי התנהלות בית המשפט הקודם, גם מצד הסנגוריה שלא העלתה את זה וגם נגד התובע.
 

סגל פנה שוב לשפטל - "והיה ובית הדין הזה יאמץ את קביעת בית הדין הקודם, ויקבע חוסר מהימנות לגבי אזריה, מה המשמעות של זה?". הפרקליט השיב כי "ברור שאם ערכאת הערעור מאמצת את כל הנימוקים של בית הדין הקודם, אז ברור שהערעור יידחה. אבל אני בא ואומר: עדויות המ"פ והרב"ט מתרסקות". הוא המשיך לטעון כי "שפטל ממשיך לטעון: הייתה גם תחושת סכנה". השופט התייחס לטענה: "כל אחד מהאזרחים שם, נושאי הנשק, והחיילים נושאי הנשק - אף אחד מהם לא דרך את הנשק שלו וירה במחבל". 
השופט פלד הוסיף: "למה הוא פעל בניגוד לכל השאר? כולם עומדים עם הגב למחבל, איך הם לא מרגישים סכנה, והמערער כן?". שפטל השיב שהוא עשה זאת מפני ש"ראה את היד של המחבל זזה". הוא הזכיר את החלטת השופט פיילס לשחרר את אזריה למעצר פתוח. "אם אין ראיות מצדיקה למעצר, אז וודאי שלא ייתכן שיש די ראיות שמצדיקות הרשעה". הפרקליט ציין כי "מדובר בהחלטה שהתקבלה יותר לפני משנה, בה נקב פיילס בביטוי "התמונה לכאן ולכאן, לכן לא ניתן לומר שהירי הוא בלתי חוקי".

אלאור אזריה בכניסה לבית הדין. צילום: אבשלום ששוני


סגן א', שהיה סגן מפקד הפלוגה של אזריה, נכנס לדיון כדי לתמוך בחייל. כיום הוא משרת בגבעתי. "את מרכז הכובד אתה מטיל על עניין המ"פ ושינוי הגרסה וזיופה, לטענתך. אבל הוא לא נחקר על כך, בחקירה נגדית. ולא רק הוא - גם החוקר שלו במצ"ח", אמר השופט סגל. השופט פייסל הוסיף כי "זיוף זה ביטוי מטעה פה. לא החתימו אותו על משהו שלא קרה". שפטל השיב לשניהם: "כשבחקירה שניה הופכים את העדות, זה זיוף. אם הייתי בבית הדין, סביר להניח שהייתי חוקר את המ"פ". 

שפטל חזר והקריא כמה פסקי דין שלדברי תומכים באזריה. "זה לכל הפחות מגיע לכדי זיכויו, או לאי-פתיחת חקירה", אמר, "האינטרקציה בין אזריה למחבל היא לא 11 דקות, היא 11 שניות. וזה הרבה יותר קצר מאשר זו שהייתה עם השוטר המתנדב ביפו, שהקהל עודד אותו לירות". הוא ציין כי הנימוק שעלה לכך שאזריה מסר את הקסדה היה חשש  מפני גניבה.
 
השופט סגל אמר כי "יותר הגיוני, שאם חושש ממטען, ברגע שאתה הולך לירות, זה לחבוש את הקסדה, לא למסור אותה", שפטל השיב בצורה מתחמקת: "במקרים אחרים הדקויות האלו לא עלו. האם כן חבש קסדה או לא". סגל הוסיף: "אני מחפשת את ההיגיון בזה שהוא מוסר את הקסדה בזמן שהוא חושש ממטען".

שפטל אמר כי "הייתה סכנה מוחשית באותו הרגע. היה חשש שעל גופו של המחבל, שמספר דקות קודם לכן, ניסה להרוג חיילים ולבש מעיל יש מטען חבלה. גם המ"מ העיד על החשש". הוא הוסיף: "בדיעבד הירי בראש היה טעות, כי בעת האירוע הנאשם סבר שיש מטען על המחבל".

התובע נדב וויסמן. צילום: אבשלום ששוני


המ"פ העיד שאם היה רואה את המחבל מתחיל לקום - היה יורה בו"

עורך דינו של החייל המשיך ואמר כי "אם אכן אזריה אמר שהמחבל צריך למות - מדוע המח"ט לא השעה אותו מייד? הוא לא הושעה ואחרי האירוע הלך לאבטח בנשק את העדלאידע". לדבריו, יש סתירות גם בין עדויות המ"פ והמג"ד. "העדות של המג"ד היא עדות שמיעה, כמו עדות המח"ט. לכן העדויות שלהם אינן תומכות בעדות המ"פ", הסביר, "כמו שהמ"פ טעה בעדות שלו במצ"ח שהסכין היתה כמה סנטימטרים מהמחבל - גם אלאור טעה בדיעבד".
 
שפטל טען כי "בית הדין ביסס את הרשעת אזריה על שתי עדויות בלבד מתוך שבע עדויות של חיילים בזירה". לדבריו, אם לחייל הנדקר לא היה מעצור בנשק והיה יורה במחבל - כנראה שלא היינו כאן. זה לא המקרה של הירי של הנאשם. "אחד מהעדים העיד שאם היה רואה את היד של המחבל זזה -היה יורה בו וגם המ"פ העיד שאם היה רואה את המחבל מתחיל לקום - הוא היה יורה בו, נימוקי ההרשעה של בחת הדין מופרכים לחלוטין". הוא הוסיף: "בית הדין שלל את טענת הכנות שאזריה חש בסכנה סובייקטיבית, הם התעלמו מראיות". צ'רלי אזריה התפרץ לדיון: "המ"מ דיבר איתו". בית הדין ביקש ממנו לא להתערב בדיון והוא התנצל.

נשיא בית הדין לערעורים אלוף דורון פיילס רמז לשני הצדדים לבטל את הערעור. "בית הדין צריך להציע לצדדים ללכת לגישור. רק זה יכול להצמיח הסכמות", אמר, "זה תיק חשוב ועוסק בסולם הערכים של הצבא, זה תיק שיבהיר את הנורמות הערכיות בצה"ל". שפטל התפרץ ואמר: "אתה לא יכול להעלות עכשיו טיעון להרשעה".

התובע נדב ויסמן התנגד, ואמר כי "זה תיק שצריך להסתיים בהכרעה שיפוטית". השופט סגל הוסיף כי "יש סוג של משפטים ששני הצדדים מפסידים בהם". פיילס הוסיף: "אנחנו מציעים לצדדים לשקול הידברות, והתובע מתבקש להביא את הדברים לפצ"ר ולהודיע תוך שבוע לבית הדין".

אלאור אזריה עם אביו ועורך הדים שפטל בבית הדין. צילום: אבשלום ששוני



כזכור, בתחילת הדיון טען פרקליטו של החייל עורך הדין יורם שפטל כי "התובע חזר לפחות עשר פעמים על הטענה שעדות המח"ט מגבה את עדות המ"פ, אבל בפועל אין זכר בעדות המח"ט בעדותו במצ"ח שהוא שמע מהמ"פ בשטח שאלאור אמר שמחבל צריך למות". התובע אמר כי "זה טיעון חדש של התביעה שלא היה בכתב הערעור ואני מתנגד להעלאתו". שפטל השיב: "אני מבסס את גרסת אזריה על דברי עדי התביעה".



השופט סגל ציין כי גרסת הנאשם מאוד מהותית לקביעה אם עדותו אמינה או לא, ותהה "מהי גרסת הנאשם? האחרונה שמסר בעדותו בבית הדין?". שפטל הסביר כי "אזריה חשש מהסכין ומכך שהמחבל נשא מטען. היו שינויי גרסאות בעדויות המ"פ - גרסתו הראשונה של המ"פ היתה שאלאור אמר לו לאחר הירי שירה במחבל בגלל שראה אותו זז, בהמשך המג"ד אישר בעדותו שאלאור אמר לו שהסכין היתה ליד המחבל והוא ראה אותו זז וגם המח"ט העיד כך בעדותו הראשונה".



פרקליטו של אזריה אמר כי "המ"פ אמר בעדות שאם היה חש בסכנה - היה יורה במחבל. זה מה שאלאור עשה, הוא חש בסכנה. לא הייתה לו אפשרות לצעוק שיש מטען, אבל גם אם היתה - זו טעות מבצעית". השופט סגל הסביר כי "אם נטען על סכין קרובה ליד של המחבל - אז תירה לו ביד!". לדברי שפטל, זה היה מקרה של הגנה עצמית ותחושת סכנה. הדבר המידתי הוא לירות במחבל רוצח שדקר עשר דקות לפני כן חיילים".



עו"ד נדב ויסמן אמר כי "לא היה עוד אירוע כזה שירו במחבל כשהוא שוכב פצוע במשך 11 דקות אחרי האירוע. זה מקרה חריג". הוא הוסיף: "יש שלב שבו אדם יוצא ממעגל הלחימה. המחבל היה רוצח אבל הוא יצא ממעגל הלחימה". לדברי ויסמן, מאז שנת 2003 לא היתה חגורת נפץ בגזרה הזו. הוא תהה מדוע אזריה לא הזהיר לפני שירה במחבל: "בראשו היו מניעים אחרים, כמו הדברים שאמר לאחר הירי שהמחבל צריך למות".