צה"ל שינה את פקודת מטכ"ל ויאפשר מעתה טקסי קבורה לחלליו ללא סממנים דתיים וגם בבית קברות אזרחיים. השינוי בא בעקבות בעקבות דרישות שהועברו לצה"ל מטעם עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון - ועתירה שהגישה בנושא. מדובר פקודת מטכ"ל מעודכנת באופן המאפשר לערוך טקס הלוויה צבאי ללא סממנים דתיים, על פי בחירת המשפחה, הן בבית עלמין צבאי והן בבית עלמין אזרחי.
עד לתיקון הפקודה, ניתן היה לקבור בבתי קברות צבאיים בטקס דתי בלבד (יהודי-אורתודוכסי או על פי דתו של החייל ההרוג). משפחות שביקשו לקבור את יקירן בקבורה אזרחית חויבו, למעשה, לעשות זאת בבית קברות אזרחי, ללא סממני הכבוד והטקס הצבאי, כגון נשיאת ארון, הנחת זרים טקסית, משמר כבוד והספד רשמי. הפקודה החדשה, כאמור, קובעת לראשונה כי "שאר הבשר רשאי במהלך תאום הלוויה, לבחור האם ברצונו לקיים את הסממנים הדתיים של טקס הלוויה". הסממנים הדתיים כוללים קריאת פסוקים, מזמורי תהילים, תפילת אזכרה ("אל מלא רחמים") ו"בקשת מחילה" על ידי רב וחזן צבאי, וכן אמירת קדיש. עם זאת הפקודה המתוקנת עדיין מגלה חוסר הבנה וחוסר כבוד לחלופות חילוניות לקבורה אורתודוכסית בנוסח המוכתב על ידי הרבנות הצבאית, ולאפשרות של חלופה דתית לא-אורתודוכסית.
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, אמר כי "אנחנו מברכים על הצעד החשוב שנעשה על ידי רשויות הצבא במענה לדרישתנו, וההתקדמות לכיוון חופש דת בצה"ל. הפקודה החדשה מהווה מהפך אמיתי בתחום כה רגיש, אשר מזה עשרות שנים היה בשליטת הרבנות הצבאית האורתודוכסית, ללא שיהיה לכך כל צידוק. כפי שטענו בפני צה"ל ומשרד הביטחון, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אין כל צידוק לעצור את עקרון חופש הדת בשערי מחנות הצבא ובתי העלמין הצבאיים. עם זאת, לצערנו עצר הצבא באמצע הדרך, ללא שהוא מאפשר חלופות ראויות של טקס הלוויה חילוני או דתי לא-אורתודוכסי ומתאר כל שינוי כחריג הדורש אישור הקצונה הבכירה או הרבנות הצבאית. לא נשלים עם המשך הפגיעה ולפיכך אנחנו דוחים את טענת הפרקליטות הצבאית כאילו בתיקונים שהוכנסו יש ‘מענה מלא’ לדרישותינו ונעמוד על המשך הדיון בעתירה".
לא סופו של המאבק
חדו"ש פועלת מזה מספר שנים להשגת שוויון בקבורה בין חללי צה"ל, באופן שלא תהיה הדרה והפליה של חיילים שאינם יהודים על פי ההלכה ("זרע ישראל") או חיילים שבני משפחתם מבקשים לקבור אותם בטקס חילוני או דתי ליברלי ולא בטקס דתי-אורתודוכסי. בסוף 2015, בעקבות פניות חדו"ש, הודיע היועמ"ש למערכת הביטחון כי הנחה את אכ"א לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות למשפחות לערוך ליקיריהם טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים, מבלי לאבד את הזכות להלוויה צבאית. אולם, לאחר שלמעלה משנה מאוחר יותר טרם נעשה הדבר, הגישה חדו"ש עתירה לבג"ץ בו נדרש לחייב את רשויות הצבא לממש עקרון זה ללא שיהוי נוסף.
עם התקרב המועד בו חויב הצבא להשיב לעתירת חדו"ש, השלימו רשויות הצבא את המטלה שהוטלה עליהם, והפרקליטות הצבאית שלחה לפני ימים אחדים לחדו"ש את נוסח הפקודה שעודכן באופן מהותי. על פי פקודת המטכ"ל המתוקנת תוכל משפחת החלל לבחור את אופיו של טקס הקבורה הצבאי, וניתן יהיה לקבור חללי צה"ל בבית קברות צבאי, בטקס צבאי מלא אך ללא סממנים דתיים. מדובר במהפך היסטורי, שכן לראשונה מורחב עקרון היסוד של חופש דת ומצפון לתחום הטקסים הצבאיים אשר היו עד עתה בשליטה מלאה של הרבנות הצבאית, אשר הכתיבה את אופי טקסים אלה על פי תפיסת עולמה הדתית.
ואמנם, מסתמן כי זהו עדיין לא סופו של המאבק, זאת בעקבות דרישתה של חדו"ש, בפניותיה ובעתירה לבג"ץ, להסדיר גם את האפשרות לקבורה דתית לא-אורתודוכסית. נושא זה לא בא על פתרונו בפקודה החדשה.
בתוך כך, עניין נוסף בסוגיית הקבורה בצה"ל היא קבורת חללים לא יהודים. בפנייה של חדו"ש מ-2015 נדרשה גם הסדרה של קבורת חיילים הנחשבים חסרי דת, ביניהם עולים מבריה"מ לשעבר למשל, בצד עמיתיהם שנפלו בשירות המדינה, ולא ליד הגדר ובנפרד משאר החיילים. משרד הביטחון נענה לפניותיהם של חדו"ש וגורמים נוספים, ופרסם נוהל חדש ומחייב שעל פיו חיילים לא יהודים יקברו בצד החיילים היהודים, תוך אימוץ פשרה שאושרה על ידי הרבנות הצבאית לפיה הם ייקברו במרחק כשני מטרים מן הקבר הסמוך. הוראה חדשה זו באה כבר לידי ביטוי בתחילת השנה, בקבורתו של החייל יאצ'יסלב גרגאי.
בתגובה לשינוי אמר דובר צה"ל כי "היוזמה למהלך הייתה שלנו. ואולם, יודגש כי למרות דברים אלה, שינוי הפקודה נעשה על רקע עתירתה של עמותת חדו״ש, שאמורה הייתה להיות נדונה היום".