כשנשאל גולן האם הוא נבהל מהביקורת, ענה האלוף, שברוב שירותו שירת בתפקידים קרביים: "ירו עליי דברים קשים יותר במהלך שירותי הצבאי. אני לא אמרתי שזה פרצופנו ולא השוויתי", הבהיר גולן. "אני חשבתי שנכון לגלות בנושאים האלה רגישות יתרה, וזה לא מתוך פסימיות, אני איש אופטימי. לא מתוך ראיית שחורות אמרתי את הדברים, אלא מתוך איתור מספר אירועים שבעיניי הם אירועים מטרידים, אירועים מדאיגים שכדאי להסתכל עליהם בצורה מפוקחת".
"אני בעיקר מוטרד מתופעות שהן אלימות והן נעשות באופן פראי", המשיך גולן. "אין בעיני דבר יותר הרסני לחברה מאלימות פראית. אנחנו צריכים לראות שהתופעות האלה, מטפלים בהן, גם כשהן תופעות מעטות, נדירות, חריגות יוצאות דופן, הן עדיין מחייבות טיפול". גולן הבהיר בסוף הראיון כי הוא לא מתחרט על דבריו, גם אם הם ייפגעו בהמשך הקריירה הצבאית של מי שעד אותו אירוע היה מסומן כמועמד מוביל לתפקיד הרמטכ"ל.
כזכור, במהלך טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנערך במכון משואה בשנת 2016, נשא גולן נאום בו הוא ביקר באופן חריף את החברה הישראלית. "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט לפני 70-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום ב-2016. אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר. מלעורר חרדות ומלהלך אימים. מהתבהמות התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו לעקור מתכונו ניצנים של חוסר סבלנות. ניצנים של אלימות. של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש לאומי".
הוא סיים את דבריו ואמר :"דרכנו הייתה ותהיה דרך האמת והנשיאה באחריות. גם אם האמת קשה והאחריות כבדה. אנחנו דורשים מחיילינו בדיוק מה שאנחנו דורשים מעצמנו".