נגמ״ש המרכבה ההנדסי (נמר"ה) הוא הכלי ההנדסי המתקדם ביותר שיש היום לחיל ההנדסה.
הפלטפורמות הייחודיות פותחו על גבי הנמ"ר, הנחשב לכלי הרכב הקרבי המשוריין הממוגן ביותר בעולם, שהוכיח את יכולותיו בלחימה במבצע צוק איתן מול איומים רבים. הוא בנוי בשלוש צורות שונות: נגמ"ש למפקד פלוגה עם כף דחפור, נגמ"ש למפקד מחלקה עם אמצעי פריצה ונגמ"ש לסמל מחלקה עם יכולות גרירה וגישור. המפקד היושב בפנים יכול לקבל מידע ולהזרימו החוצה. הכלי יכול לפעול בכל המרחב, ובצורה זו להגדיל את טווח הלחימה. לנמ"ר ההנדסי אמצעים הנדסיים מגוונים, בעת הצורך ניתנים להרכבה. בין האמצעים: כפות דחפור שונות, אמצעי גישור, מערכות נגררות לפריצת שדות מוקשים כמו צפע שריון, רקטות ריצוף ועוד.
הנמר הוא רק״ם (רכב קרבי משוריין) שבסיסו מורכב מתובל של טנק מרכבה. כיום הנמר הוא אחד מכלי האמל״ח (אמצעי לחימה) המתקדמים בצה״ל והמובילים בלחימה בשדה הקרב המשולב. חטיבת גולני החלה את קליטתו בשנת 2008, לאחר שהחליף את כלי האכזרית. במבצע צוק איתן נעשה בו שימוש מבצעי בזמן לחימה בפעם הראשונה.
הנמר משתלב בלחימה בכל הגזרות והוא שובר שוויון בתחום התמרון בכל הזירות. בשנים האחרונות חטיבת גולני משקיעה מאמצים רבים בלמידה ובשיפור הטכניקות ויכולות הלחימה על גבי הנמר, מתוך הבנת הכוח והעוצמה שלו וכדי למקסם את השימוש בו.
בשנה האחרונה הושקעו מאמצים רבים בשיפור יכולות הלחימה של החטיבה על כלי הנמר. הוקם בחטיבה מדור נמר שאחראי לכל התחומים בנושא, והוא מוביל את פיתוח תחום הלמידה וההכשרה.
טנק מרכבה סימן 4 הוא הכלי המרכזי ביותר בכוחות האש של זרוע היבשה בצה"ל ובין הטנקים המתקדמים והממוגנים ביותר בעולם. כיום, טנקי מרכבה סימן 4 נמצאים בחטיבה 401, בחטיבה 7 וכן בחטיבות מילואים.
מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של המרכבה, ויכולותיו עולות באופן ניכר על אלה של קודמיו. הוא נכנס לצבא בשנת 2003. מיתרונותיו הבולטים של הטנק בהשוואה לקודמיו: המיגון הכבד והמערכות הטכנולוגיות המתקדמות שבו. הטנק יכול להגיע למהירות של עד 65 קמ"ש, אורכו 9.04 מטרים (עם התותח), רוחבו 3.92 מטרים, גובהו 2.66 מטרים, מספר פגזים 44, ולו מערכת מיגון ומערכת הגנה אקטיבית לטנקים, הנקראת "מעיל רוח".
צוות התומ"ת מורכב משבעה אנשים, ולכל אחד מהם תפקיד ייחודי ומהותי בשרשרת הירי, שרשרת המונה את התומ"ת ואת האלפ"א (אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים) - נגמ"ש המזדנב אחרי התומ"ת ונושא את התחמושת שלו.
הצוות כולל כַּווָן הדואג לכיוון הקנה בצורה המדויקת ביותר, טען שמכניס את התחמושת, נהגי הכלים, אנשי החוץ שמכינים את התחמושת מחוץ לכלי, אחראי האלפ"א ומפקד הצוות.
האכזרית היא נגמ״ש (נושא גייסות משוריין) צה״לי, המשמש ככלי המרכזי של חטיבת גבעתי, אשר נכנס לשימוש בחטיבה בשנת 2005.
עד מלחמת שלום הגליל הגיעו הלוחמים אל יעדם באמצעות נגמ״ש הברדל״ס M113, אך לאחר המלחמה הגיעו להבנה שנגמ"ש הברדלס אינו ממוגן ושחיילים נפגעים בדרך ליעד עצמו. לכן, הוחלט לייצר נגמ"ש ממוגן יותר ובעל ניידות גבוהה יותר, שימלא את ייעודו בצורה הבטוחה ביותר.
הטנקים הסובייטים T55 היו הבסיס, ועל פיהם יוצרה האכזרית. זהו כלי שמסוגל לשרוד בשדה קרב רווי אש תוך שהוא עומד בקצב התנועה של כוחות שריון מתקדמים בחזית ההתקפה.
בחיל יש רכב איסוף קרבי מתקדם הנושא את השם גרניט. כיום הוא כלי האיסוף המתקדם ביותר בחיל, והוא מופעל על ידי צוות של לוחמים.
הגרניט נכנס לפעילות מבצעית בקיץ 2016, ומאז הוכנס לגדודי האיסוף בגזרות השונות.
לכלי אמצעי איסוף ניידים מהמתקדמים ביותר שיש בחיל האיסוף הקרבי כיום, ומערכות ההפעלה שלו אף הן מהמתקדמות ביותר בחיל.
הגרניט מביא איתו יכולות שלא היו במערך הרכוב לפני כן, והודות לו הכוונת גורמי האש מתקצרת לזמן המזערי הנדרש ומסייעת לכוחות השונים בתפקודם.
יתרון בולט של המערכת הוא היכולת לחברה למערכת ה"משואה", מה שידוע כצי"ד – צבא יבשה דיגיטלי. מדובר במערכת שליטה ובקרה שמטרתה לקיים שפה משותפת ולאפשר שיתוף והעברת מידע בין שלל הכוחות.
התרעות פיקוד העורף