התפרצות חצבת בצה"ל: תשעה חיילים נדבקו בווירוס לא מוכר

בצבא איתרו את המחלה והחלו בבדיקה יחד עם משרד הבריאות לאתר את כל מי שבא במגע עם החולים, מעגל הנאמד בכ-300-400 אנשים. טרם ברור אם החיסון יעיל לזן שהתגלה

יוסי מלמן צילום: ללא
חיסון נגד חצבת
חיסון נגד חצבת | צילום: רויטרס

לפי מקור רפואי אין יודעים בשלב זה אם מי שקיבל חיסון בעבר חסין לזן החדש משום שאין אודותיו מידע מספיק ויתר על כן, כמה מהמטופלים חלו על אף שחוסנו בעבר בחצבת.

בתחקור הרפואי של צה"ל התברר כי מקור הווירוס הוא בחייל שחזר מחופשה באוקראינה לפני כשבוע ומשם עשה טיול בכמה ממדינות אירופה. בשובו הוא חש ברע והלך למרפאת "ביקור רופא" בתל אביב. על המקרה הראשון דיווחה ביום חמישי שעבר כתבת הבריאות של ערוץ 1 קטי דור.

הקצינה הבכירה האחראית על מדור אפידמולוגיה (חקר המגיפות) בצה"ל ציינה כי מכיוון שרוב הישראלים הם ילידי הארץ וחוסנו נגד חצבת, החשש למגיפה הוא נמוך ביותר "אך עם זאת, מוקדם מדי להגיד". יודגש כי רק בתום תקופת הדגירה של עד שלושה שבועות יהיה אפשר לדעת בוודאות אם ההתפרצות דוכאה והיא בשליטה או שיתברר כי יהיו גלים נוספים. בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר חולים שלא קיבלו כלל חיסון - כאלה שנולדו משנת 1957 עד שנות ה-70.

דובר משרד הבריאות, אייל בסון, אמר בתגובה לפניית מעריב: "באירוע הנוכחי התחלואה קלה מאוד, זאת ככל הנראה הודות לכיסוי החיסוני הגבוה. כיסוי החיסונים בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה ראשונה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות,. לדבריו, "למשרד הבריאות מלאי חיסונים נגד חצבת המספיק לבלום כל תרחיש". הוא הוסיף כי צה"ל ומשרד הבריאות עובדים בשיתוף פעולה: "נעשים מאמצים אקטיביים לאתר כל מי שבא במגע עם החולים הידועים".

סימני מחלת החצבת הם חום, פריחה אדמדמה בגוף, דלקות בעיניים, בגרון ועוד. רק במקרים נדירים וקיצונים יש סכנה של סיבוכים כתוצאה מההדבקות בחצבת.

תגיות:
צה"ל
/
חיל הרפואה
/
חצבת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף