האם ארגמן יודע משהו שראש אמ"ן, ראש המוסד ומתאם פעולות הממשלה לא?

נכון, השב"כ אחראי על המעקב אחר חמאס וקשריו בעולם. כולל מעקב אחרי מפקדות חמאס בחוץ לארץ, למשל בטורקיה, קטאר ולבנון, ויש לו אחריות גם לסיכול טרור המכוון מאותן מפקדות. אבל לשב"כ אין מחלקת מחקר גדולה כמו שיש לאמ"ן ואפילו לא כמו של המוסד, ולבנון אינה בליבת העיסוק שלו. מחלקת המחקר שלו, שבראשה, אגב, עומדת אישה והדבר הוא רק לזכות הארגון, מוכוונת לאספקת מחקר, שמשרת את המבצעים לסיכול טרור. אם כי בשנים האחרונות היא גם עוסקת בניתוח תהלכי עומק כלכליים, פוליטיים וחברתיים.

בכל הסקירות של הרמטכ"ל, של ראש אמ"ן, של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, של חוקריו ושל חטיבת המחקר ואגף המודיעין במוסד לא הובעה הערכה דומה. בכל הסקירות האלה סופר על בידודו המדיני של חמאס ועל הנתק שבין ההנהגה המדינית לצבאית, בעיקר בכל הקשור לאיראן. ההנהגה המדינית מחפשת נתיבים להפשרת היחסים עם מצרים – בשבוע שעבר ביקרה משלחת הארגון בקהיר לפגישות עם ראשי המודיעין שם – ומנסה לצמצם את קשריה עם טהרן. ההנהגה הצבאית, לעומת זאת, מקבלת סיוע כספי מאיראן, שמשמש אותה להתעצמות צבאית.

האם ארגמן יודע משהו שנעלם מעיניהם של ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, ראש המוסד יוסי כהן ואלוף יואב (פולי) מרדכי, ראש מנהלת התיאום עם הפלסטינים והאיש שמתחזק כמעט במו ידיו את רצועת עזה ומאפשר לאוכלוסייתה להחזיק חצי מראשה מעל פני המים העכורים? נכון שבלבנון יש אוכלוסייה פלסטינית גדולה, שיושבת בעיקר במחנות הפליטים ובהם יש לחמאס נציגות נכבדה. ובכל זאת, לרמוז שחמאס מבסס את מעמדו בלבנון, כראש גשר נוסף נגד ישראל, זה לא עושה שכל.

השליט של לבנון הוא חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, וגם הוא אינו שליט יחיד. מאחוריו ניצבת הפטרונית הגדולה שלו איראן, אף שבסקירה מודיעינית אחרת שנמסרה לפני זמן לא רב נאמר במפורש שהוא אינו בובה של טהרן. חיזבאללה מקפיד לשמור על השקט בגבול לבנון, כמו שחמאס מקפיד לשמור על השקט בגבול עזה. שני הארגונים מנסים למנוע כל הפרה של השקט בשני הגבולות ומענישים ארגונים סוררים מבית המדרש הג'יהאדיסטי, שמנסים לעורר פרובוקציות.

הדוברים הבכירים ביותר של ישראל ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל כבר הבהירו כי במקרה של סיבוב מלחמה שלישי בלבנון ורביעי בעזה ישראל תסיר את כל הכפפות, תאבד את כל בלמיה ותצא לפעולה מוחצת שמטרתה תהיה להכריע את חמאס וחיזבאללה. ולכן, גם אם לחמאס יש מאחז או אולי מאחזון קטן בלבנון, זה לא ממש צריך להטריד את ישראל. צריך רק לעקוב אחר ההתפתחות כזו, אם היא באמת כה משמעותית עד שראש השב"כ טרח להזכירה.