יודגש כי במלחמה האחרונה בעזה בקיץ 2014, במסגרת מבצע "צוק איתן", ניסה חמאס לשגר רקטות גראד לעבר אסדת ההפקה של גז בשדה תמר, אך החטיא את המטרה והרקטות נפלו במרחק רב, ולא סיכנו כלל את מתקן הקידוח הימי.
הקצינים הדגישו כי עתה, לאחר שהניסוי הוכתר בהצלחה, תוכנס המערכת הימית של כיפת ברזל לפעילות מבצעית בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח. היעד של כיפת הברזל הימית הוא להגן על "הנכסים האסטרטגיים" של ישראל במים הכלכליים שלה, קרי מתקני הגז שבים בשדות תמר ולוויתן, ובעתיד גם בשדות כריש ותנין לכשיפותחו.
בתוך כך, הודגש גם כי הצבת מערכת כיפת ברזל ימית על ספינת סער חמש היא פתרון זמני עד שיגיעו לישראל ארבע ספינות סער שש, שישראל בונה במספנות טיסנקרופ בגרמניה.
ספינות גדולות אלה נרכשו למען המטרה של הגנה על מתקני הגז בים. לדברי הקצינים, בספינות סער שש מיירטי כיפת ברזל יהיו כבר חלק אינטגרלי מהספינה, ולא ימוקמו במשטח הנחיתה של המסוק ובמקומו, כפי שקורה בסער חמש.
תא"ל פרידמן ציין גם כי למרות הצלחת הניסוי והצבת כיפת ברזל בסער חמש, אין תחליף מיועדת לספינות סער שש, וכי הן נחוצות לחיל הים ולא ניתן לוותר עליהן. בניסוי נבחן גם התיאום בין המשגרים והמיירטים של כיפת ברזל מתוצרת רפא"ל למכ"ם של הספינה, ולקשר למערך ההגנה האווירי של ישראל.
יודגש, עם זאת, כי לישראל אין עדיין מענה לירי רקטות ופצמ"רים לטווחים קצרים של עד שישה קילומטרים, זאת למרות שבתעשיות הבטחוניות בוחנים הצעות ורעיונות שונים, ובמיוחד שימוש בקרני לייזר ליירוטם.
התרעות פיקוד העורף