על פי הערכת המצב שהוצגה לשרים, המצב ברצועת עזה נפיץ במיוחד, כך שלמרות שחמאס אינו מעוניין במלחמה, אירועים שונים עלולים להוביל אותו לשם.
הערכה זו נסמכת על השילוב שבין המשבר ההומניטרי בעזה, הנובע מקריסת מערכות הביוב והמים ומזרימת חשמל יומית למשך כארבע שעות בלבד. זאת, לצד שיעור אבטלה גבוה במיוחד ואי העברת תשלומי המשכורות לפקידים זה כמה חודשים.
גורם נוסף לפי הדיווח, הוא האכזבה של הציבור בעזה שציפה להסכם הפיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, אך זה לא מצליח להתרומם. מלבד זאת, גם הזרמת הכספים מקטר נעצרה.
להיבטים אלה מוסיפים הבכירים את ההסלמה שהתרחשה ברצועה מאז הכיר הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל, והצורך של חמאס להפגין נחישות נגד ההכרזה. חמאס אמנם פועל נגד הפלגים הסוררים שיורים את הרקטות לעבר ישראל, אך מי שנפגע הוא הארגון עצמו בשל העובדה שישראל רואה בו כאחראי הבלעדי לכל מה שמתרחש ברצועת עזה.
לפי הדיווח של הפרשנית דנה ויס, היכולת הטכנולוגית והמודיעינית של צה"ל, שמצליח לאתר מנהרות התקפיות בתוך שטח ישראל ולהשמיד אותן, היא אבן בוחן נוסף שבגללו מעריכים הבכירים שחמאס עלול להפנות את תסכולו מעבר לשטח הרצועה ולתקוף את ישראל.
במהלך הדיון העלו השרים פתרונות אפשריים למניעת הסלמה, בהם הוצאת פועלים לעבודה ביישובים בעוטף עזה, אך השב"כ הביע התנגדות לתכנית זו. תכנית נוספת שעלתה עסקה בהזרמת סחורות ופתרונות נוספים לטווח ארוך כמו נמל על אי מבודד. ראש הממשלה הנחה את ראש המועצה לביטחון לאומי לגבש מתווה רצוי ולהציג אותו לקבינט בתוך שלושה שבועות.
בקבינט נשמעה תמימות דעים שטענה כי המצב ברצועה קשה וגם אם ישראל לא אחראית לכל הבעיות היא עלולה להיות זו שתשלם את המחיר אם המצב ייצא מכלל שליטה.
התרעות פיקוד העורף