המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש אתמול את הדוח השנתי שלו על מצבה הביטחוני של ישראל. אלוף במילואים עמוס ידלין, ראש המכון, אמר הבוקר (שלישי) לרוני דניאל ב-103FM: "יש סיכוי להתלקחות בצפון, שהוא הרבה יותר גבוה מבשנה שעברה. כי האיראנים מנסים לבסס כוח צבאי שיאיים על ישראל מסוריה. ישראל הודיעה שהיא לא תסבול את זה. אם לא תהיה בקרת הסלמה נכונה, יש פה בהחלט פוטנציאל להגיע לעימות. הרוסים יכולים להיות גורם ממתן, ואנחנו בפעילות שלנו יכולים להגדיר את הקו שיכריח את אויבינו להגיב, או לייצר אמצעי הרתעה שימנעו ממנו להגיב. צריך מצד אחד לעצור את האיראנים, מצד שני לא להידרדר למלחמה".

"החזית הצפונית יותר נפיצה והרבה יותר מסוכנת מעזה", הדגיש ידלין. "אם עזה זה רימון יד, בצפון זה פצצה של טון. לאף אחד אין אינטרס להדליק את האזור, אבל גם ב-67' וגם ב-2006, אף אחד לא רצה מלחמה, ושורת טעויות ואי-בקרת הסלמה נכונה, הביאו אותנו למלחמות שלא רצינו אותן".



"מצבה האסטרטגי של ישראל מאוד חזק", ציין ידלין. "הצבא חזק, האויבים מורתעים ונלחמים אחד בשני. זה התחזק ב-2017 עם בחירת טראמפ לנשיא, שמקבל את הנרטיב הישראלי יותר מאת הנרטיב הפלסטיני. הסעודים ומדינות המפרץ רואות באיראן אויב ויש לנו אינטרסים משותפים איתם. את כל הגורמים האלה אפשר למנף כדי לקדם את האינטרסים שלנו מול איראן. במקביל אפשר לקדם את התהליך המדיני, באופן כזה שהפרמטרים הישראלים יהיו דומיננטיים".
"אנחנו מציעים להתקדם בנושא הפלסטיני", הסביר ידלין, "כי זה המפתח כדי לשתף פעולה עם העולם הערבי בנושא האיראני מעל השולחן ולא מתחתיו, ולייצר חזית סעודית-ישראלית-אמריקנית אל מול איראן, שתהיה הרבה יותר אקטיבית וגלויה. יש כאן הזדמנות, שהסעודים ומדינות המפרץ יכולים ללחוץ על הפלסטינים להתפשר. כי אם הפלסטינים ידבקו בעמדותיהם, אין שום סיכוי לגשר על שום דבר".
"אנחנו ממליצים לישראל וארה"ב, שחושבות אותו הדבר על הסכם הגרעין עם איראן, לערוך הסכם מקביל, בו הן מכינות את כל המכשירים הדיפלומטיים, הצבאיים והסייבריים, להילחם עם איראן, במידה ואנחנו לא מצליחים לעצור אותם בקצה ההסכם. אחרי שכתבנו את הדוח, ראינו את ראש המועצה לביטחון לאומי נוסע לארה"ב ומקים ועדות שדומות למה שאנחנו הצענו. אני פורש בפני ראש הממשלה ושר הביטחון את ההמלצות וההבנות שלנו ואני לא צריך שום קרדיט, שיגידו שהם המציאו את זה, על הכיפאק.
"כל עוד משמרות המהפכה לא במשחק, המשטר באיראן יציב"
ידלין התייחס גם למהומות האלימות וההפגנות נגד השלטון באיראן: "אני רואה באיראן תחילתה של תנועת מחאה אותנטית ומשמעותית, שנובעת מאי-שביעות רצון כלכלית של דור צעיר, שלא מרוצה מהאבטלה ומחוסר היכולת לגמור את החודש, אבל אין הנהגה שתוביל את זה לשינוי המשטר. ברשתות החברתיות רואים משהו שונה לגמרי מההתקוממות שהייתה באיראן ב-2009, או מזו שהייתה במצרים ב-2011. במקרים ההם היו תנועות פוליטיות ברורות, עם הנהגות, שאתגרו את המשטרים בשתי המדינות. באיראן זה היה מוסאווי עם התנועה הירוקה, שחשבה שגנבו לה את הבחירות והאנשים יצאו לרחובות ממניעים פוליטיים".


המחאה באיראן. צילום: AFP
המחאה באיראן. צילום: AFP


 
"האיראנים חוששים ממלחמת אזרחים, כפי שהיתה אצלם ב-1979 וכפי שקורה כעת בסוריה, עיראק ולוב. לכן המשטר האיראני התכונן לכך במשך עשרות שנים. יש לו מיליציה אכזרית, הפסיג', ששומרת על המשטר, ויש את משמרות המהפכה, מה שלא היה במצרים, שם הצבא החליף נאמנות והמשטר נפל. זה לא יקרה באיראן", אמר ידלין, ששלל אפשרות שמשמרות המהפכה יצטרפו למרי האזרחי: "המחאה התחילה במשהד מקבוצה ששייכת למשמרות המהפכה וניסתה לנגח את רוחאני, שהוא המתנגד להם פוליטית, אבל זה ניגוח מהצד היותר קיצוני, זה לא מה שיפיל את המשטר. עד שמשמרות המהפכה לא יחליפו צד, לא יהיה שינוי באיראן". 
"צריך לתת לאיראנים לבצע מהפכה אותנטית", הדגיש. "הדבר הכי גרוע הוא שיאשימו את המפגינים, שהם מופעלים על ידי הסי.איי.איי והמוסד. לכן המשכיל בעת ההיא יידום. אני ממליץ לתכנן לטווח ארוך, לדור או חצי דור, ולא לפי החדשות של שמונה בערב או הטוויטר שבעוד כמה דקות. הנשיא טראמפ מצייץ בטוויטר אבל זה לא ממש משפיע".