ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, התראיין היום (חמישי) לגלי צה"ל, ובריאיון ארוך ל"דקל-סגל" התייחס לסוגיות הבוערות שנמצאות על הפרק, כולל עונש המוות למחבלים, הריגול האיראני, הבעיה הפלסטינית, הירי לעבר יישובי הדרום, וגם על האפשרות שייכנס לפוליטיקה. כהן הבהיר כי ישנם ניסיונות להכניס חוליות לישראל, וכי הסיכולים האחרונים הם לא משהו שנמנע על ידי הרשות הפלסטינית, אלא על ידי ישראל.

על חוק עונש המוות למחבלים אמר כהן כי "אם מסתכלים על הראייה הנזק שלו גדול מהתועלת שלו, סיבה ראשונה היא הביטחונית, הבעיה שלנו היא בפרקטיקה, לא בחוק. היום ניתן פה אחד לשפוט אדם לעונש מוות, זה לא מתבצע, ובפעמים שזה קרה, העונש הומר למאסר עולם. היועמ"ש היה רוצה את זה, היו דוחפים את זה כמדיניות. היום, במקום פה אחד של השופטים, זה פשוט עובר לרוב. אם היועמ"ש יחליט לא לדרוש עונש מוות, או שיהיה ערעור, זה לא יהיה פרקטי להתעסק בזה בלי סוף. צריך לקחת בחשבון שגורמים מסוימים ינסו לבצע חטיפה כנגד. אנחנו מכירים את זה בהיסטוריה שלנו. תמריצים יש. גם היום יש שמועות על מעשים בהר הבית, אנחנו רואים איך האמוציות פועלות, ואנשים יוצאים לרחובות ודוקרים".

גם סיכול ממוקד הוא כלי יעיל
"השופט אהרון ברק הצדיק את זה בזמנו. סיכול ממוקד זה לאירוע ממשי למנוע את הפיגוע הממשמש ובא. עם כל הכלים האחרים שלנו לא ניתנים לביצוע, אנחנו יכולים להפעיל את החוק הזה. כשיש לנו אפשרות, הדבר הזה הוא נדיר ביותר אבל הוא לא קשור לעניין עונש המוות".



כשהיית ראש השב"כ, הרגשת שאתה משפיע עליו שלא ללכת לכיוון הזה?
"זה לא עלה על הפרק כראש השב"כ. רה"מ לא חייב לקבל את הדעה של ראש השב"כ, אבל הנושא הספציפי הזה כלל לא עלה על הפרק. עלה על השולחן עניין ההגלייה לעזה. צריך גם שהתקופה בה יחוקק החוק הזה תהיה תקופה שתהיה בה כלי הרתעתי, לא כעת".

על דבריו של ליברמן, שמתח ביקורת על המתנגדים אמר: "ברור שיש היגיון בדבריו, אין פה שחור ולבן, לא תמיד הדעה שלו צודקת ולא תמיד הוא טועה. העניין של הריסות בתים והגליית משפחות, הוא מאוד קשה לביצוע. על פי מחקרים, חקירות, הכרת האויב ועוד, יש מפגעים עתידיים, שעצם הענישה על המשפחה הגרעינית, עשויה לסייע. הריסות בתים לא קשור לעונש מוות. לפעמים מגיע עונש מוות, אבל הסיטואציה הזאת שבה אנחנו חיים, אנחנו יכולים לצאת כששכרנו בהפסדנו.




האם אנחנו בדרך למבצע בעקבות הירי הנמשך?
"הדברים האלה יכולים לקרות, זה אמנם אירוע גורר אירוע, אבל שני הצדדים לא רוצים הסלמה, אבל אין ברירה, לכן זה אפשרי. בואו נשים את הדברים על השולחן, חמאס לא במוטיבצייה למלחמה, הוא מבודד, אולי קצת קטאר, איראן. אבל יש להם בעיות פנים קשות, הם מבודדים מכיוון מצרים, הוא לא יכול לנצח את צה"ל, אלא רק לשפר את מצבו. אם ישראל תגיב לירי חריף שלו, הוא ישלם מחירים קשים.

"אני חושב שלתת עכשיו עצות מהספסל של היציע זה קל מאוד לתת, כרגע המערכת הביטחונית מגיבה יפה מאוד, היא מכאיבה לצד השני. לפעמים הדברים האלה דורשים זמן. לפעמים קשה להגיע לשקט, למרות השקט שהיה פה בשלוש שנים. בהחלט יכול להיות שנגיע לעימות, למרות שאנחנו לא מעוניינים בה. ישראל לא מעוניינת גם כן בזה. נדרש פה איזון עדין, בין המחירים לבין זה שנפגע בצורה קשה, וזה יביא להתדרדרות, כי הצד השני לא יוכל לסבול את זה. התגובה חייבת להיות שמצד אחד מכאיבה לצד השני, ולא הופכת למשהו שמדרדר את המצב".

אהוד ברק מדבר על סיטואציה בה קצינים יקבלו פקודה שיסרבו לה

"אני מכיר את אהוד ברק ומעריך אותו מאוד. לא שמעתי את רקע הדברים, אבל אני מתרשם שהדברים שהוא אמר היו כדי להפגין ביקורת קשה, ומחשש עתידי מפקודות עתידיות שיובילו לחיכוך, ולעבור ממצב של לבן לאפור. אני לא רואה את הדבר הזה קורה, וכשאם נגיע, דיה לצרה בשעתה. עד כה שירות הביטחון הכללי פועל על פי חוק, ואך ורק על גביו. הדרג המדיני מגבש מדיניות, והוא לא ייתן פקודות בלתי חוקיות".

טראמפ עוקף את ישראל מימין, הכל טוב לא?
"אני הייתי אומר את זה כך - אני חושב שבתחום המדיני, אני חושב שלמדינת ישראל יש אינטרס אסטרטגי להגיע להסדר עם הפלסטינים, המקסימום שאפשר להגיע אליו, זה משהו מעל אוטוריטה, אבל לא מדינה ככל המדינות. יש לנו פערים אדירים, יש היעדר נכונות לפשרות אמיתיות, חוסר אמון בין המנהיגים, הרש"פ לא יכולה להתמודד עם כל הטרור. היא תורמת לזה, מנסה, אבל מתוך 100 אחוז ומ-400 פיגועים שסוכלו,מעל 90-80 אחוז זה בזכותנו ולא בזכותם".

"אם אני הייתי יועץ, הייתי אומר לו שאני חושב שיש בעיה להגיע להסדר בשנים הקרובות. לעומת זאת, בלי קשר לנשיא המכהן, יש אינטרס לשפר את המצב הקיים. לשפר את המצב הקיים צריך לשפר בנושא הכלכלי והאזרחי, בנושא המעברים, לחזק את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בציוד, ולא הייתי נבהל גם לתת להם לעשות מרחבים כלכליים. להמשיך את הדברים הטובים".

על איראן בשטחים: "ההיקף הוא מצומצם. זה לא משהו פרימיטיבי, הם מגייסים אנשים, העובדה שהם מגיעים מכל מיני מקומות בעולם, וזה לא משנה אם זה חמאס, משמרות המהפכה, או פתח, כולם יכולים לחטוף. כל פעם מישהו אחר מפעיל אותם. גם דאעש. אני חושב שהתופעה היא איננה תופעה גדולה, ויותר מצומצמת, ככל שאנחנו מכירים את ההיקפים, הנזק של התופעה הזאת גם איננו גדול.

"היו לנו כמה אירועים של חדירות לתוך מוקדים ותפקידים מסווגים שעשו נזק גדול בעבר, ובשנים האחרונות, לאחר הבדיקות שלנו, לא זיהינו חדירות מהסוג המאוד בעייתי שאנחנו מכירים. יש מעידות לפעמים של אנשים שמוסרים מידע שהם לא צריכים. לכל מדינת אויב יש סוכנים, ובכל הקשור לתחום הערבי איראני, הריגול שלהם הוא לא גדול, וגם הנזק".

האם אבנר ויאיר נתניהו צריכים לקבל אבטחה? ילדים קודמים לא קיבלו
"זאת לא החלטה של השב"כ, יש ועדה שיושבת עם יועצים, והם בוחנים את כל האבטחה של אישים מסוימים. בוועדות האלה, השירות נותן עמדה, לוט"ר נותן עמדה והקב"ט של המשרד. ברגע שמתקבלת החלטה שצריך לאבטח משהו, זה עובר למי שצריך, ואז נקבע. אם אני זוכר טוב, הדעה שלנו שלא נדרש לאבטח אותם באופן קבוע. עמדתנו לא התקבלה. כמו שלא קיבלו את ההמלצה שלנו לפסול ולהוציא מחוק את האחים המוסלמים ולא את הפלג הצפוני, וזה גם מתכתב עם מה שקורה בעולם הערבי, אבל הקבינט החליט לבצע מהלך אחר, מקומי, של להוציא את הפלג הצפוני".




"ראש השב"כ לא מתעסק והוא לא יודע על הפעילות האישית ומערכות היחסים של האישיות שמאבטחים. ראש השב"כ לא מודע לזה. אלא אם יש פעילות שפוגעת באבטחה, ושהוא לא נתן להיערך, או להתארגן, וזה פוגע ברמה המקצועית, אז ראש השב"כ נדרש לדבר איתו. אני לא יודע ולפי דעתי גם קודמיי לא ידעו, על מידע רכילותי כזה או אחר".

על הכניסה לפוליטיקה: "ראשית, אני בצינון שלוש שנים, וזה חוק לא מידתי. גם אם לא אכנס לפוליטיקה, אני חושב שהבכירים קיבלו בלם לא מידתי, לא מול אנשי התקשורת, לא מול פקידי האוצר, וזה לא מידתי להגיע משלושה ארבעה חודשים, לארבע שנים. לא בטוח שהייתי רק לפוליטיקה, כי הייתי צריך לשקול בכובד ראש. ראשי המפלגות מכירים אותי ואין להם שום בעיה לפנות אלי".