על חוק עונש המוות למחבלים אמר כהן כי "אם מסתכלים על הראייה הנזק שלו גדול מהתועלת שלו, סיבה ראשונה היא הביטחונית, הבעיה שלנו היא בפרקטיקה, לא בחוק. היום ניתן פה אחד לשפוט אדם לעונש מוות, זה לא מתבצע, ובפעמים שזה קרה, העונש הומר למאסר עולם. היועמ"ש היה רוצה את זה, היו דוחפים את זה כמדיניות. היום, במקום פה אחד של השופטים, זה פשוט עובר לרוב. אם היועמ"ש יחליט לא לדרוש עונש מוות, או שיהיה ערעור, זה לא יהיה פרקטי להתעסק בזה בלי סוף. צריך לקחת בחשבון שגורמים מסוימים ינסו לבצע חטיפה כנגד. אנחנו מכירים את זה בהיסטוריה שלנו. תמריצים יש. גם היום יש שמועות על מעשים בהר הבית, אנחנו רואים איך האמוציות פועלות, ואנשים יוצאים לרחובות ודוקרים".
"השופט אהרון ברק הצדיק את זה בזמנו. סיכול ממוקד זה לאירוע ממשי למנוע את הפיגוע הממשמש ובא. עם כל הכלים האחרים שלנו לא ניתנים לביצוע, אנחנו יכולים להפעיל את החוק הזה. כשיש לנו אפשרות, הדבר הזה הוא נדיר ביותר אבל הוא לא קשור לעניין עונש המוות".
"זה לא עלה על הפרק כראש השב"כ. רה"מ לא חייב לקבל את הדעה של ראש השב"כ, אבל הנושא הספציפי הזה כלל לא עלה על הפרק. עלה על השולחן עניין ההגלייה לעזה. צריך גם שהתקופה בה יחוקק החוק הזה תהיה תקופה שתהיה בה כלי הרתעתי, לא כעת".
על דבריו של ליברמן, שמתח ביקורת על המתנגדים אמר: "ברור שיש היגיון בדבריו, אין פה שחור ולבן, לא תמיד הדעה שלו צודקת ולא תמיד הוא טועה. העניין של הריסות בתים והגליית משפחות, הוא מאוד קשה לביצוע. על פי מחקרים, חקירות, הכרת האויב ועוד, יש מפגעים עתידיים, שעצם הענישה על המשפחה הגרעינית, עשויה לסייע. הריסות בתים לא קשור לעונש מוות. לפעמים מגיע עונש מוות, אבל הסיטואציה הזאת שבה אנחנו חיים, אנחנו יכולים לצאת כששכרנו בהפסדנו.
התרעות פיקוד העורף