קצין בכיר התייחס היום (שני) בתדריך עם כתבים לנושא פרשת הצוללות ואמר כי "למרות שהמצרים אינם במעגלי האיום על ישראל, הייתי מעדיף שבידם לא יהיו צוללות גרמניות דומות ביכולתן לאלה שלנו ומהוות קפיצת מדרגה משמעותית ביותר". אחת הטענות שעלו במסגרת פרשת הצוללות, קשור לאישור הישראלי לכאורה שניתן תאגיד טיסנקרופ למכור צוללות למצרים. 



הקצין הבכיר התייחס למספר הצוללות הנדרש בחיל הים: "מדינת ישראלית זקוקה באופן מינימלי לחמש צוללות ובאופן אופטימלי לשש. כל החלטה בנושא כזה היא לגיטימית וקשורה לסדרי עדיפויות, מבחינתנו לא היה על הפרק בשום שלב עיסוק בתשע צוללות".



עוד הוסיף כי "בניית צוללות וספינות זו לא פעולה פשוטה, אתה לא קונה אותן ממדף בסופר". בהתייחסות לשינויים שהיו בהגדרות הדרישות של ספינות טילים לעומת תנאי המכרז, הסביר הקצין כי יש דברים שלומדים ומשתנים במעלה תהליך הפיתוח והוא לא מזהה בעניין הזה שום דבר חריג. "מספיקה החלטה להגדיל את מספר המיירטים וזה כבר דורש ממך ספינה יותר גדולה", אמר הגורם והוסיף: "מבחינה מקצועית ספינות הטילים הן מוצר טוב ומתאים לצורכי חיל הים".



בהתייחסות ערכית לפרשה אמר הקצין אין השפעה ישירה על החיל והוא לא במוקד. "אנחנו מדברים עם האנשים על הפרשה, אבל אנחנו לא חלק פעיל בחקירה. אין ספק שצריך מאוד את כלי השייט הספינות והצוללות, הלוואי והיה לנו כבר ביד ספינת טילים סער 6. הספינה הזו תתאים מאוד לדרישות המבצעיות שלנו". 



עוד אמר היום קצין בכיר בחיל לכתבים כי ברמת הביצוע של בניית הצוללות והספינות נמשך כרגיל ועל פי לוחות הזמנים, לאחר שהיה עיכוב קצר בחתימה על מסמך ההבנות כתוצאה מחקירת הפרשה בישראל. 



סער 6 – ספינת הטילים החדשה של חיל הים



תהליך הייצור של ספינת הטילים החדשה של חיל הים- "סער 6" יחל השבוע בגרמניה. זאת כחלק ממימוש ההסכם עם הגרמנים שנחתם במאי 2015 להצטיידות בארבע ספינות מגן, שלמעשה תפקידן המרכזי קשור להגנה על מרחב המים הכלכלים. חלק מהצורך החיוני של המדינה להגן על תשתיות הגז, שעד 2021 באמצעותן תייצר המדינה 80% מתצרוכת החשמל של מדינת ישראל.



תהליך בנייתה של ספינת הטילים הראשונה יסתיים כבר בסוף שנה הבאה והיא תגיע לחיל הים בתחילת 2020, אבל כמעט כל המערכות המבצעיות שלה ישראליות ויותקנו במספנות בארץ. בתחילת 2021 תוכרז הספינה הראשונה כמבצעית, כך מעריך קצין בכיר בחיל. בינתיים אומרים בחיל הים כי הספינות הקיימות נותנות מענה מלא לאיומים השונים על אסדות הגז.



הדמיה של ספינת סער 6. צילום: רפאל



בספינה החדשה יהיו כ- 70 אנשי צוות, אורכה כ-90 מטרים ורוחבה 13.5 והיא גדולה יותר מסער חמש בגלל הצורך לשאת אמצעי לחימה רבים יותר ומערכות הגנה מפני טילים: כיפת ברזל וברק 8. וכן מכ"מים רבים יותר מהנדרש בסער חמש. ספינה מהסוג הזה תישא עשרות רבות של מיירטים שיאפשרו רציפות הפעלה מבלי לחזור לנמל ובנוסף תשופר גם היכולת ההתקפית לתקוף מטרות רחוקות שנמצאות ומאיימות מהיבשה. לאחר תהליך ההצטיידות יהיו בידי חיל הים 15 ספינות לעומת 11 היום אבל עדיין מדובר בחיל ים קטן.



מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל נע בין 70-100 מייל ימי מהחוף. לאסדת תמר הפעילה כבר היום תצטרפנה בעתיד הקרוב שלש אסדות נוספות שיהפכו לפעילות וזו לוויתן הגדולה בכמויות הגז בכמעט פי שתיים מתמר וכריש ותנין הקטנות יחסית, אבל מהוות אתגר בטחוני מיוחד בגלל המרחק מקו החוף של מדינת ישראל (כ- 80 ק"מ). במצב הנוכחי ספינה אחת בלבד משימתה הגנה על האסדות, כאשר בעת מלחמה יהיה צורך להציב ספינה על כל אסדה פעילה, העריך היום קצין בכיר בחיל הים, מכאן אפשר להבין את מידת הנחיצות של הספינות בחיל.