ב־5 בספטמבר 2007, סמוך מאוד לחצות, המריאו שמונה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי וחדרו למרחב האווירי של סוריה דרך טורקיה. המטרה: כור גרעיני שעמד בשלבי בנייה מתקדמים במחוז הצפוני דיר א־זור, במרחק של כ־450 ק”מ מצפון מזרח לבירה דמשק. ארבעת מטוסי ה־F16 מטייסת 69, שני מטוסי ה־F15 מטייסת 119 ושני מטוסי ה־F15 מטייסת 253, המריאו מבסיסי חיל האוויר חצרים ורמון, השמידו את הכור שעל נהר הפרת והסירו איום גרעיני שריחף מעל ישראל והאזור כולו.

הפרויקט הגרעיני של סוריה נוהל לאורך השנים בחשאיות מקסימלית ומודר אף מראשי הממסד הביטחוני של סוריה, אבל אגף המודיעין של צה”ל הצליח לאסוף די ראיות כדי לעבור מחשד קל למצב של”אקדח מעשן” בתוך פחות משלוש שנים. “במבצע מחוץ לקופסה” (אשר נקרא גם בשם “מבצע בוסתן”), אחת התקיפות הנועזות בתולדות המדינה, מילאה קהיליית המודיעין של ישראל תפקיד מפתח. לא זו בלבד שאגף המודיעין במטכ"ל בראשות האלוף עמוס ידלין סיפק ידיעות מודיעיניות איכותיות וניתוח מדויק של תוכנית הגרעין הסורית, הוא גם המליץ על מועד תקיפה שיצמצם את הנזק ההיקפי והסביבתי וסיפק מודיעין מיקרו־טקטי שאפשר פגיעה אווירית מדויקת במערכות הקריטיות של הכור.

מומחים מקוריאה הצפונית

קהיליית המודיעין הישראלית התחילה לאסוף חומרים על פעילות סורית חשאית שהציבה איום בפני ישראל כבר ב־2004, ובכללם זיהוי מומחי הגרעין הצפון קוריאנים. בשנים 2005־2007 סיפק אמ”ן מודיעין טקטי, מערכתי ואסטרטגי שהכין את התשתית שאפשרה לדרג הפוליטי לתת אור ירוק לתקיפה. עד ינואר 2006 השיג אמ”ן די מודיעין מהימן כדי להאמין שהפעילות הגרעינית הסורית שהם זיהו הייתה לצורך הקמת כור גרעיני, ובאפריל 2006 זוהו המבנים החשודים בדיר א־זור ככור הגרעיני הסודי.

כמה חודשים מאוחר יותר, בנובמבר 2006, אספה ישראל מידע נוסף הקשור לכור הגרעיני, לרבות פעילות סורית אינטנסיבית להשגת הדלק הגרעיני הנחוץ לתפעול כור גרעיני. בין ינואר לספטמבר 2007, מועד התקיפה, הגבירו אמ”ן והמוסד את מאמציהם לאיסוף מודיעין. בתחילת 2007 הציג המוסד מודיעין איכותי על הכור הגרעיני הנבנה בסוריה, ובו בזמן ערך צה”ל מעקב חזותי על האתר שמטרתו להעריך בדייקנות את מצבו של הכור הסורי, ובו התגלה כי הסורים התקדמו בחיבור הכור לתשתיות מים על גדות הנהר פרת. צירוף כל חומרי המודיעין הללו היוו ראיות מכריעות, והעניק לישראל תמונת מצב מדויקת על מצב הכור הגרעיני של סוריה, והערכה של המערכות הקריטיות של המתקן שבוצעה בידי אמ”ן חשפה כי הכור יהפוך תפקודי לקראת סוף 2007.

חיל האוויר, שגם הוא עסק בהיערכות לתרחישים של הסלמה בגבולה הצפוני של ישראל, התכונן לפקודה על תקיפה בהתראה קצרה ותרגל כמה אפשרויות שונות. ההכנה לתקיפה כללה תכנון מוקפד של תצרוכת הדלק, ביצוע בחתימה נמוכה ודממת אלחוט של המטוסים המעורבים. לפי גורמים בצה”ל, התכנון הגמיש אפשר את ביצוע התקיפה בידי חיל האוויר בתוך 12 שעות מרגע קבלת הפקודה.

ניזוק ללא אפשרות שיקום

ואכן, המבצע, שהתחיל ב־23:30, הסתיים עם חזרתם של שמונת המטוסים לבסיסיהם בשעה 2:03 לפנות בוקר. לאחר התקיפה העריך אמ”ן כי הכור ניזוק מעבר לכל אפשרות שיקום. עם זאת, מחשש להסלמה אפשרית ולירידה ביכולת ההגנה על העורף, הוחלט לא לחשוף את מעורבותה של ישראל בתקיפה. לפי דברי גורמים בצה”ל, הצלחת המבצע נמדדה אז וגם היום לפי שלושת המרכיבים שהוגדרו בידי הרמטכ”ל גבי אשכנזי: השמדת הכור, מניעת הידרדרות וחיזוק ההרתעה.

“מטרת המשימה הייתה להשמיד את הכור, מניעת הידרדרות למלחמה וחיזוק ההרתעה הישראלית”, אמר בזמנו הרמטכ”ל אשכנזי. בשיחה עם מפקדי הטייסות הסביר אשכנזי כי כל שלוש המטרות הושגו, ואף הוסיף שהאופן שבו בוצעה הפעולה מוכיח את יכולתה של מדינת ישראל לבצע תקיפה שכזו בהתראה קצרה יחסית.

עשור מאוחר יותר יש להשמדת הכור משמעות מוספת, בחלקה הודות למלחמת האזרחים בסוריה. נוסף על כך שהכור יכול היה לשמש ככלי בידי נשיא סוריה בשאר אל־אסד, שכבר השתמש בנשק כימי נגד נתיניו, הוא עלול היה ליפול לידי דאע”ש, שבמשך תקופה מסוימת שלט במחוז דיר א־זור שסוע הקרבות. “זהו מבצע בעל יותר משלב אחד”, הדגיש אשכנזי בזמנו. “זה לא היה רק לגבי השמדת הכור, אלא לגבי מה יקרה אחר כך”.

"כבר ב-2004 התריעו על הכור הסורי": שעתו היפה של המודיעין הישראלי

אף שפרויקט האטום הסורי נוהל בחשאיות מקסימלית, אגף המודיעין בצה”ל הצליח לאסוף די ראיות מפלילות ל”אקדח מעשן” בתוך פחות משלוש שנים