סא"ל במיל' מיכאל סגל הציג לי במכשיר הנייד את כל הבדיחות שיצאו בשבוע שעבר על ראש הממשלה ותצוגת התכלית שהגיש בעקבות הגעת ערימת המסמכים החמה מטהרן. ביבי החזאי, נתניהו שקנה את כל הקלסרים בחנות, על כל הווריאציות השונות. “לצערי, תמיד יהיו אצלנו כאלה שתגובותיהם גרועות משל האיראנים", סגל חייך בציניות. “מדובר בהישג מודיעיני מדהים, ויש כאלה שמשווים אותו אפילו למבצע אנטבה. מה שביבי חשף זה לא הכל, יש עוד הרבה דברים שלומדים כעת וצריך לתרגם מפרסית. יש כמה אלמנטים שמרכיבים הרתעה. אחרי דבר כזה, כסטודנט איראני, למשל, הייתי שואל את עצמי למה עוד הישראלים מסוגלים? זה לא שלקחת את כפית התה של עלי חמינאי מארוחת הבוקר. הרמת פה קלסרים וציוד. צריך לוגיסטיקה, משאיות. זו הרתעה פר–אקסלנס".
 

סגל בן ה–55 הוא מומחה למדינת האויב שמובילה כבר שנים את ציר הרשע. הוא עסק בה כקצין זוטר באגף המודיעין של צה"ל מתחילת שנות ה–90 עד שהתמנה לראש ענף איראן באמ"ן. היום, אחרי שפרש משירות, הוא כותב לא מעט מאמרים בנושא כחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה שבראשו עומד דורי גולד.
 

“האיום שנשקף מאיראן הוא קיומי", סגל ביקש להדגיש. “העובדה שמנסים לעשות לו פוליטיזציה גורמת לי לכאב לב. כמו שבזמנו כשאמרו שאם ניסוג מעזה יירו טילים, וכולם צחקו. את האיום הקיומי צריך להבדיל מאיומים אסטרטגיים, שגם להם אחראי הסיוע האיראני. טילים לחיזבאללה, לסוריה, לג'יהאד האסלאמי, לחמאס. נשק ארוך טווח, תלול מסלול, רקטות, פצמ"רים, רובי צלפים, מטענים. היחידה הימית של חמאס מתאמנת בסיוע איראני. למשמרות המהפכה יחידות מנהור שאחראיות על חפירות, והידע שלהן עובר לכל האזור. אין פה הפרזה של נתניהו: זה איום שאתה כל הזמן חשוף אליו".




אז יש איום קיומי, עד כמה הוא מוחשי?


“המוטיבציה היא בעיקר דתית. לאיראן אין שום מכנה משותף עם האזור חוץ מישראל, היהודים וירושלים. אין דבר משותף מלבד השנאה, ולכן הם מנסים להיראות יותר צדיקים מהאפיפיור. הם מסייעים לג'יהאד האסלאמי, שהוא למעשה ארגון איראני, כמו שחיזבאללה הוא ארגון איראני. ושלא נתבלבל, חסן נסראללה נקרא ‘נציג המנהיג בלבנון'. לחמנאי יש נציג בכל מקום, ונסראללה מקבל ממנו הוראות. להבדיל, כמו שדרעי ישב בכנסת וקיבל הנחיות מהרב עובדיה יוסף. לאיראן יש טיל שכתוב עליו ‘להשמיד את ישראל'".
 

הוא בדרך אלינו? 

“לדעתי, אנחנו נמצאים במסלול של עימות. לפני ההכרזה של טראמפ האיראנים איימו לחזור להעשיר אורניום ולפרוש מהאמנה הבינלאומית, אם ארצות הברית תיסוג מהסכם הגרעין. אבל הם מפחדים מכוח. הפעם זה חייב להיות כוח אמין, לא רק עוד איום עם נבוט. תרביץ לפעמים אם צריך. קראתי לאחרונה הרבה ציוצים של משתמשי טוויטר איראנים שקראו בעקבות ההפצצות שלנו על מטרות בסוריה לנקום בציונים. קח סיכון, טפל בזה. איך אמרו בחמישייה הקאמרית: ‘האם העם היהודי לא סבל מספיק?'. חמנאי אמר שלמדינת ישראל נותרו גג 25 שנה".


 

ההודעה של טראמפ השבוע על פרישה של ארצות הברית מהסכם הגרעין ועל הכוונה להחזיר את הסנקציות על איראן תשנה את כללי המשחק במזרח התיכון. ארצות הברית לא מתכוונת להניח לטהרן. "מדובר כמובן במהלך דרמטי", מנתח סגל. "הנשיא ציין בנאום בצורה בוטה עד כמה ההסכם גרוע, מה לא היה בו, ובראש הרשימה הטילים הבליסטיים שהאיראנים לא הסכימו לדון בהם. בחלק האחרון של דבריו פנה טראמפ לעם האיראני. יש פה איתות ששינוי המשטר יכול להיות הפתרון. צריך לזכור שלאיראן יש הרבה בעיות פנימיות".
 

ההכרזה עלולה להפוך את טהרן לתוקפנית יותר?  

"האיראנים חטפו כמה מכות כואבות, הם נמצאים במצוקה. יכולת התגובה שלהם די מוגבלת, ותגובה יכולה לשחק לידי טראמפ. הנה, אמרנו לכם שאיראן מדינת טרור ששולחת טילים על ישראל ותימן ומדכאת את עמה. הייתה פה בעיקר אמירה אמריקאית: אנחנו עושים, לא רק מדברים. זה שונה מדרכו של אובמה, שלא התערב ואף גרם לנזקים. זה ממשל שמחזיר את כוח ההרתעה של אמריקה למזרח התיכון".
 

המפלצת מתקדמת 



ככל שהשיחה התקדמה, קצת קשה היה להיזכר במדינה שהייתה איתנו בקשרי ידידות הדוקים בתקופת השאה ואחרי המהפכה ב–1979 הפכה לעוינת. לא רק אלינו, גם לחלק גדול מהסביבה.
 

“ישראל בזמנו יצרה קשר עם משטר השאה ומנגנוני הביטחון, אבל לא בדיוק עם העם האיראני", ביקש סגל לתקן את הרושם. “זה היה משקע שהאייתוללה חומייני השכיל בזמנו לנצל נגדנו. הם עד היום עושים הבחנה בין הציונות ליהודים. אומרים: ‘יש לנו יהודים במג'לס (הפרלמנט האיראני - א"ל)', ובקבר מרדכי ואסתר אף אחד לא נוגע אף על פי שהוא נמצא באזור נדל"ני מבוקש. ההקצנה באיראן מגיעה ממשמרות המהפכה שחומייני העלה בתחילת המהפכה. היום אלה לא רק אנשי המשמרות אלא גם משפחותיהם שהתבססו - מדובר במאות אלפים שמשתלבים בחברה האיראנית ולמעשה הפכו לקאסטה חדשה בתוך החברה, שהחליפה את מעמד הביניים. הם נותנים את הטון ואחראים לנשק האסטרטגי ולתוכנית הגרעין. הם השתלבו בכלכלה, בייצור הנפט, בחברות הגדולות, והתחילו לחדור לרשויות המוניציפליות ומשרדי הממשלה. תפקידים בכירים בניהול המדינה". 
 

האם יש כוחות פנימיים שמסוגלים לבלום את הכוח הזה?

“זו מפלצת שהתפתחה, ולדעתי אין לה אפשרות ללכת אחורה. היחיד שיכול היה לבלום את מגמת ההשתלטות היה הנשיא אכבר האשמי רפסנג'אני, אייקון שלחש על אוזנו של חומייני. לא התעסקו איתו יותר מדי, אבל רפסנג'אני הפסיד בבחירות לאחמדינג'אד ונפטר בתחילת השנה שעברה. היום אין מוקד כוח שיכול לצמצם את השפעת משמרות המהפכה, והם למעשה השתלטו על איראן. זו מהפכה בתוך מהפכה".



יש שם אדם אחד שהוא הדמות המרכזית.

“קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס במשמרות המהפכה, הוא הגורם שמניע את המערך ומבקש ליצור מהפכות וטרור בכל העולם. הוא צמח במשמרות, מקורב מאוד למנהיג, גדל בצבא, לחם במלחמת איראן–עיראק. הוא קובע את הקו ומוציא לפועל. אתה רואה אותו בכורדיסטן, בסוריה, בכל מקום שיש בו בלגן. איש חזק ונאמן". 


 

בנאום שנשא נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש ב–29 בינואר 2002 הוא טבע את המושג “ציר הרשע", כשהתייחס אז לשלוש חברות עיקריות: קוריאה הצפונית, עיראק ואיראן. עיראק כבר מזמן לא מהווה איום כמו בימי סדאם חוסיין. קוריאה הצפונית משמיעה לאחרונה קולות של פיוס. כרגע איראן נשארת בודדה כאויב מספר אחת של העולם המערבי.
 

“איראן מבודדת בציר הרשע, וזה מלחיץ אותה", סגל מסביר. “היא מרגישה שארצות הברית נמצאת כל הזמן בחצר האחורית שלה, ובצדק. באזרבייג'ן יש לאמריקאים כוחות, והצי החמישי עוגן בקטאר. הם מרגישים שאמריקה עוטפת אותם מכל הכיוונים. כדי להראות שהם לא פראיירים, הצי האיראני שלח בשנה שעברה כוחות ימיים לשיט במימי האוקיינוס האטלנטי. בטקס חגיגי שנערך שם אמר מפקד חיל הים, האדמירל חביבולה סייארי: "ב־CNN ציירו קו מבנדר עבאס (הבסיס הראשי של הצי האיראני - א"ל) לאוקיינוס האטלנטי שמשמעותו שאיראן לא מסוגלת להיכנס לאוקיינוס ולשוט בו, אבל עובדה שהגענו לאטלנטי ונגיע גם למערב האוקיינוס בעתיד הקרוב".
 

סגל, שמכיר את תורות הלחימה של איראן, טוען שהם לא מתכוונים להיאבק במעצמה האמריקאית בשיטות המוכרות, הקונבנציונליות, שם הם יודעים שאין להם סיכוי. הפייט היחיד הוא בשיטה האסימטרית, תכסיסנית, כמו לדבריו הנרקו–טרוריזם, טרור באמצעות סמים. בחודש פברואר השנה הקונגרס ביקש להעניק לנשיא טראמפ את האפשרות להכריז על חיזבאללה, הנתמך בידי איראן, כעל ארגון בינלאומי משמעותי לסחר בסמים. ב–2008 יצא לדרכו מבצע “קסנדרה" של המינהל לאכיפת הסמים בארצות הברית, שעל פי תחקיר עיתונאי הכתיר את חיזבאללה כאחד מספקי הקוקאין הגדולים באמריקה. ארגון שמכניס מדי שנה מיליארד דולר מעסקאות סמים, נשק והלבנת כספים.
 

“כל פעילות שחיזבאללה מבצע, מירי רקטות, דרך חדירה לפוליטיקה בלבנון, כניסה ללוחמה בסוריה, מגיעה מהוראה איראנית", סגל מבהיר. “ההסבר של חיזבאללה היה שלא האיראנים ביקשו מהם להצטרף ללחימה בסוריה אלא שהם התערבו מרצונם, כדי שדאע"ש לא ישים רגל בלבנון. למעשה האיראנים אמרו להם: ‘עזרו לנו לשמור על שלטון אסד, זהו אינטרס שחשוב לנו'. נהרגו שם מאות אנשי חיזבאללה ועשרות אנשי משמרות המהפכה, בעיקר בהגנה על קבר א–סיידה זיינב, אחד האתרים המקודשים לשיעים".


המעבדה התימנית



האמונה השיעית, על פי סגל, היא הגורם המרכזי המניע את גלגלי המכונה האיראנית. אבל לפני המאבק בישראל, הוא דווקא חוזה אפשרות לעימות בין האיראנים לסעודים. בחודש מרץ השנה נהרג אזרח בסעודיה אחרי שעוד מטח של שמונה טילים נורה מתימן מצדם של המורדים החות'ים, שאיך לא, נתמכים גם הם על ידי זרועותיה הארוכות של איראן.
 

“כמעט מדי יום החות'ים יורים שניים–שלושה טילים בליסטיים לכיוון סעודיה, לעבר הבירה ריאד או מתקנים של עראמקו, חברת הנפט הענקית", מספר סגל. “אלה טילים למרחקים של 700–800 ק"מ, ויש סיכוי סביר שתהיה התנגשות כזו או אחרת בין המדינות. זאת אף על פי שבאחד מנאומיו האחרונים, אמר שר החוץ האיראני מוחמד זריף שהם מבקשים שבאזור תשרור שלווה. הסעודים יודעים עם מי יש להם עסק. אז אם יהיה עימות האמריקאים תמיד יהיו לצד הסעודים ויכול להיות שיעופו ריקושטים גם עלינו".
 

החשבון בין האיראנים לסעודים הוא ארוך.  

“יש פה עניין היסטורי–דתי בין הסונה לשיעה, קו השבר בעולם הערבי. האיראנים רוצים פצצת אטום שיעית כדי לסגור חשבון ישן. פצצה גרעינית שיעית ראשונה אחרי שלפקיסטן הסונית כבר יש אחת. הפצצה תתקן עוול היסטורי מראשית האסלאם, כי מבחינתם הסונים גנבו את הבכורה. פצצה תגרום להם להיות חסינים. זה לא אומר שהם יירו פצצות לכל עבר, אבל היכולת תאפשר להם לבצע יותר טרור ומהפכות. לעומתם, הסעודים רוצים את ההגמוניה. צריך לזכור שמזרח סעודיה הוא אחד האזורים העשירים בנפט וחיים בו הרבה שיעים. גם שם האיראנים בוחשים".


 

סגל טוען שהאיראנים משתמשים במורדים החות'ים בתימן כשדה הניסויים הצבאי הפרטי שלהם, סכנה שלא כל כך מגיעה לכותרות הראשיות שלנו. “דמיין שבמקום ירי מתימן לסעודיה יהיה ירי מסוריה לישראל", הוא ביקש. “זה מה שעל פי פרסומים זרים ישראל מנסה כעת למנוע עם הפגזות של מטרות איראניות. תחשוב שמסוריה יירו את אותם טילים בליסטיים מדויקים למרחק של מאות ק"מ, ולא קטיושות שעפות לאן שבא להן. זה ירי שמכסה את כל שטחה של ישראל, איום אסטרטגי שיש לו מענה חלקי".
 

לא מזמן הקואליציה הסעודית בתימן הפילה מל"ט תקיפה מתוצרת איראן ששיגרו החות'ים. הניסויים האלה, על פי סגל, הולכים ומתקרבים מהר גם לאזורנו. בתחילת החודש שעבר פורסם שהשב"כ הצליח לסכל ניסיון פיגוע בכלי של חיל הים מול חופי עזה. בחקירה הודה אחד העצורים, פעיל בג'יהאד האסלאמי, שעל פי התכנון סירה אחת הייתה צריכה לבצע הטעיה, סירה שנייה הייתה אמורה לשגר טיל קורנט, ושלישית להתקרב במטרה לחטוף חיילים.
 

“יש, לדוגמה, נושאת מטוסים אמריקאית וכמה אוניות שמלוות אותה", סגל מספק תרחיש. “תורת הלחימה האיראנית היא לשלוח אליהן נחיל של עשרות או מאות סירות נפץ. תימן היא שדה הניסוי, שם הם מנסים הכל. המודל של אותה חוליה בעזה היה איראני, כזה שכבר ראינו בתימן. אני חושש שנראה מול אסדות הגז שלחופי ישראל ניסיונות פיגוע ימי כמו במתקני חברת הנפט עראמקו. תימן אולי רחוקה מהעין, אבל חשובה בגלל הנוכחות האיראנית. קראנו לא מזמן בעיתון לבנוני מודעות אבל של פעילי חיזבאללה שנהרגו בתימן אחרי שעזרו שם בירי טילים. האיראנים רוצים להעתיק את המודל של חיזבאללה בלבנון. כמו ששכפלו אותו בעיראק נגד כוחות הקואליציה, הם עכשיו משכפלים בתימן, בבחריין. בכל מקום רוצים להקים חיזבאללה מקומי".
 

בחריין היא שדה קרב חדש?

“רק תן לאיראנים אפשרות לעשות טרור, מהפכה ולחתור תחת משטרים. הם ניסו במרוקו ובמצרים. הם ממשיכים בבחריין שהייתה פעם מחוז איראני ובמשאל עם בחרה בעצמאות. האיראנים עדיין רואים בה חלק מבשרם. בבחריין הרוב הוא שיעי והשליטים הם סונים. זה לא טוב לאיראנים. בכל מקום שהם יכולים לשלוח אליו זרועות ולסייע לאוכלוסייה השיעית, הם יעשו זאת. אפילו בדרום אמריקה הם לקחו אינדיאנים והפכו אותם לשיעים. איראן מדינה מסודרת, עם אג'נדה, מדיניות חוץ, חלוקת עבודה. במשרד החוץ ישנו האיש נעים ההליכות זריף, שמדבר אנגלית שוטפת. הוא זה שמנקה את הלכלוך שמשאירים משמרות המהפכה ומשרד המודיעין".
 

ניתן לאלף את איראן?

“מתי איראן הייתה מוכנה לבוא נקייה לשולחן המו"מ? ב–2003 אחרי שבוש תקף את עיראק ועלתה אצלם המחשבה שהם הבאים בתור. הם פחדו, כי עיראק הייתה מאמץ אמריקאי כביר".
 

הם הצליחו להערים על העולם בהסכם הגרעין?

“ההסכם במידה רבה גרוע, כי הוא דוחה את פיתוח הפצצה בכמה שנים, אבל לא יותר מדי. הוא לא מטפל בנושא הטילים, האיראנים לא היו מוכנים לגעת בו. ראית לפי הארכיון שהוצג כעת שהם לא זרקו כלום. הידע שלהם נשאר. מה שטראמפ רוצה הוא שאפשר יהיה לבקר באתרים צבאיים ושאיראן לא תתקרב לעולם להשגת נשק גרעיני. נתניהו הוכיח עכשיו שבזמן שהאיראנים ישבו במו"מ, הייתה להם תוכנית עם מתקני ניסוי וכל מה שצריך כדי להרכיב פצצה. ראש הממשלה רצה להראות שכל המסד שעליו יושב ההסכם בשקר יסודו. 
 

בגידת המערב



סגל חושב שבנושא האיום האיראני אנחנו יכולים לסמוך רק על האמריקאים, משום שהאירופים מתקפלים בדרך כלל מול הכוח המגיע מטהרן, במיוחד בגלל האינטרס הכלכלי. “את המערב מעניין לעשות עסקים עם איראן", הוא משוכנע. “להשקיט את השטח כדי שחברות שם יעבדו ללא הפרעה. ההתנהלות האיראנית בתחום הגרעין הייתה תמיד של הכחשה, עד שעימתו אותם עם העובדות. המספרים שנתניהו הציג הם במיוחד עבור האירופים, שהצביעות שלהם ידועה".
 

אירופה הייתה יכולה לשנות שם את המצב?

“המערב למעשה ממשיך גם עכשיו בבגידתו בעם האיראני. נושא זכויות אדם, הרג הומוסקסואלים, מעצר עיתונאים, הגבלת התקשורת. שני מנהיגי המחאה הירוקה מהדי כרובי ומיר–חוסיין מוסאווי במעצר בית מ–2009. יש דיכוי חריף. המערב עשה את הסכם הגרעין ולא עניין אותו כלום חוץ מזה, האיראנים יצאו בזול".
 

סגל אומר שלא פעם עצמו עיניים מול הפעילות האיראנית, בעיקר בגלל היעדר רצון להתמודד עם האגרסיביות והנקמנות של טהרן. אחד המקרים המפורסמים היה בספטמבר 1992, כשארבעה מנהיגים כורדים, מתנגדי המשטר, נרצחו על ידי מתנקשים במסעדת "מיקונוס" בברלין. הגרמנים עצרו חמישה בני אדם, כשמפקד החוליה היה קאזם דראבי האיראני. במשפט מתוקשר העיד הנשיא הגולה של איראן אבולחסן בני–סדר שהוראת החיסול באה ישירות מהאייתוללה עלי חמנאי והנשיא רפסנג'אני. הנאשמים נידונו למאסר עולם. האיראנים הכחישו מעורבות, הפעילו לחץ, הובילו למשבר בינלאומי עם מספר מדינות אירופיות, עד שב–2007 המורשעים שוחררו מהכלא וגורשו מגרמניה.
 

בעלת הברית הגדולה של איראן, כידוע, היא רוסיה, שמשמשת כמתווכת בינה ובין העולם. “גם שם האינטרס הוא בעיקר כלכלי, של נפט ומכירת אמל"ח", סגל משוכנע. “למשל טילי S-300. שלא נתבלבל, הרוסים לא עובדים בשבילנו, אבל יש להם תפקיד מרכזי. לכן מה שישראל עושה כיום בסוריה זה הכל מבלי להרגיז את הדוב. לא פוגעים במטרות שקשורות למשטר הסורי עצמו ולא באינטרסים הרוסיים בסוריה, כמו בסיס הצי בטרטוס, או בסיס חיל האוויר בחמיימים. כך נמנעת אי־נעימות בין ישראל לרוסיה. צריך לזכור שהרוסים משמשים כחיץ בינינו לבין איראן וכל עוד אנחנו מצליחים ללכת על הקו העדין של שמירת האינטרס ולא לחרב יותר מדי, אז הכל בסדר. לעומתנו, מאמצה העיקרי של איראן הוא לבסס נוכחות לאורך זמן בתוך סוריה, ובעיקר להציב חזית קדמית מול ישראל. סוריה הרי היא כבר לא מדינה. אסד אולי ישתלט בעתיד על המצב בארצו, אבל הוא יישאר משרתם של שני אדונים, פוטין ועלי חמנאי".


דחיפה מבחוץ



סא"ל במיל' סגל עובד היום לא מעט עם חברות שמבקשות לעשות עסקים במזרח התיכון. ענייני תשתיות ונפט. הוא מבצע עבורן הערכת סיכונים. כמו פרופ' שאול משעל, שהתראיין במוסף בשבוע שעבר, גם הוא אומר שהמזרח התיכון של היום שונה לחלוטין ממה שהכרנו.
 

“בשיעור הראשון עם איתמר רבינוביץ' שהרצה כשלמדתי לתואר ראשון, הוא אמר: ‘אתם יכולים ללמוד הכל על האזור, אבל ביום שתסיימו הוא יכול ברגע להשתנות. זה האזור הכי בלתי צפוי שקיים'. זה נכון, אתה לא יודע מה יקרה. באביב הערבי גבולות סייקס–פיקו פחות או יותר נמחקו. אנחנו נמצאים בעין הסערה ומתקשים להרגיש את השינויים הדרמטיים. אתה בתוך העין וכיף לך, אין כלום, אבל מדובר במגה–שינוי, מי ישלוט במזרח התיכון? איזו מעצמה?".


איך צריך להסתכל היום על האזור?


“אנחנו רגילים למדינות כמו עיראק, לוב, תימן, אבל אם מסתכלים בלבן של העיניים, אין מדינות כאלה. יש שבטים, קבוצות אתניות. בתימן החות'ים שולטים בבירה, הממשל של האדי בחלק שלו, האיראנים מעורבבים וחיזבאללה וכוחות הקואליציה הסעודית. אם אתה רוצה לקחת מדינה ערבית שהצליחה, זו תוניסיה. אבן הדומינו הראשונה של האביב הערבי התרוממה, הורידה את רמת הטרור וגם הביאה ליציבות. תבין, אין היום עולם ערבי. יש סעודיה וכמה נסיכויות שהן כמו לוויין".
 

במהלך השנים הארוכות שהשקיע מול היריב האיראני, סגל למד להכיר וגם להעריך את יכולותיו. “אני מאמין שבשביל שיהיה שם שינוי צריך שילוב של העם עצמו עם תמיכה לא גדולה מדי מבחוץ", הוא מספק את המתכון. “זה עם מאוד יצירתי ומשכיל. הם זוכים בלא מעט מקומות ראשונים בתחרויות עולמיות ברובוטיקה ומתמטיקה. בפרסומים אקדמיים הם בין הטובים. זו ארץ עשירה בהיסטוריה, כלכלה, רק חבל שנפלה בציפורניהם של האייתוללות. אם יהיה מספיק לחץ חיצוני שייתן עידוד ללחץ פנימי, יש סיכוי ששעון השינוי יתקתק הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. הייתה לי הזכות להכיר את אורי לוברני ז"ל, והוא תמיד דיבר על כך שהמשטר באיראן ישתנה. לצערי הוא לא זכה לכך". אולי קטסטרופה תשנה שם את המגמה. "אתה יודע איך מכבים באר נפט? בפיצוץ חזק".