בעוד הדרג המדיני מתלבט אם לאשר הקלות לרצועת עזה כדי לשפר את המצב ההומניטרי שם ולמנוע קריסה כלכלית, בחיל הים, בהנחיית הדרג המדיני, מתקיימת עבודת מטה מתקדמת שבוחנת אפשרויות שונות - מתוכניות קצרות טווח שניתנות למימוש מהיר ועד למיזמים גדולים יותר.

כך לדוגמה גיבשו בחיל חוות דעת מקצועית על הפעלת מעין רציף ייעודי בקפריסין או באשדוד. באותו רציף יפרקו את תכולת הספינות שמיועדות לרצועה, ולאחר בדיקה ביטחונית ישראלית בלבד יעמיסו את הסחורות לספינות אחרות, שיפליגו לעבר הרצועה תחת פיקוח של אוניות חיל הים. תוכנית כזו ניתן לממש באופן מוגבל גם ללא בניית נמל בעזה. 
מדובר בפתרון שהתפוקות שלו מוגבלות מבחינת היכולת להרחיב את כניסת הסחורות לרצועה גם מהים, אבל עדיין זו התקדמות משמעותית ולא חייבים לאשר כעת בניית נמל בעזה או אי מלאכותי מול הרצועה.
במקרה של החלטה עתידית על הכנסת סחורות לרצועה דרך הים, אומר קצין בכיר בחיל הים: “בין אם מדובר ברציף באשדוד או בקפריסין, הכל יצטרך לעבור בידוק ושיקוף מלא ומוקפד בטרמינל ייעודי שיופעל על ידנו, כאשר האחריות על הבידוק והביטחון תהיה של אנשי ביטחון ישראלים.  לא נשחק ברולטה, יש פוטנציאל הרסני בתעבורה ימית והשיקולים הביטחוניים לפני הכל”.

רעיון נוסף שנבחן לאחרונה גם בחיל הים: לאפשר לפלסטינים הכנסת כלובי דגים, שיכולים לפתח את החקלאות הימית. בחיל הים מסבירים שמכיוון שהכלובים נמצאים בדרך כלל במרחק של כשלושה מייל מהחוף - ניתן לפקח עליהם ביטחונית. 
בכל מקרה, חשוב להדגיש כי מדובר בתוכניות בלבד, וכי בשלב הזה אין החלטה של הדרג המדיני לשנות את המדיניות כל עוד אין התקדמות מול חמאס בכל הקשור למשא ומתן להשבת גופות החללים, סגן הדר גולדין וסמל ראשון אורון שאול, והנעדרים הנוספים ברצועת עזה, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א־סייד. 
יוזמה של ראשי מועצות בעוטף עזה לאשר הכנסת עזתים לעבודה בישראל נפסלה על ידי השב”כ. בין הדרג המדיני והצבאי יש הסכמה כי תוכנית רחבת היקף לקידום כלכלי של הרצועה צריכה להיות מותנית בפתרון סוגיית הנעדרים הישראלים. אולם הצבא, בניגוד לדרג המדיני, סבור כי בינתיים יש לצאת באופן מיידי ביוזמות כלכליות משמעותיות על מנת למנוע קריסה של הרצועה.