מדובר היה בתקופה מתוחה מאוד, חצי שנה לאחר חטיפת ורציחת שלושת הנערים בחברון שהובילו בסופו של דבר ליציאה למבצע צוק איתן. ההודעה השקרית של אסרף הובילה להקפצת כוחות רבים לגזרה, חסימות כבישים ופעילות ביטחונית גלויה וסמויה שלטענת הפרקליטות הייתה עלולה לסכן את הכוחות.
הפרקליטות הציגה בטיעוניה לעונש את ההשלכות הציבוריות של המעשה וטענה כי מדובר בחומרה ברף הגבוה ביותר. נטען כי הנאשמים השתמשו בכוחות הביטחון ועשו בהם ובנכונות החברה הישראלית "לא להפקיר פצועי בשטח" שימוש ציני לצורכיהם, מתוך מניע כספי ותוך נכונות לסכן חיים לצורך זה. הפרקליטות טענה כי נדרשת כאן הוקעה והרתעה ציבורית ולכן דרשה מאסר בפועל בין 12 ל-26 חודשים לאסרף.
אולם בית המשפט הקל מאוד בעונשו של אסרף והחליט לגזור עליו רק שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן קנס על סך 5,000 ש"ח בלבד. גזר הדין המקל אותו גזר השופט נובע מהתחשבות בנטיות אובדניות של אסרף עקב פרסום המקרה, וכן בשיימינג הציבורי שעבר. על חברו לביצוע ביום החטיפה, ערן נגאוקר, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות וכן קנס של 2,500 שקלים.
יש לציין שאין זו הפעם הראשונה שאסרף מסר מידע שקרי למשטרה. בשנת 2012 הורשע בגניבה, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לעוון. אסף גנב את מכשיר הנייד של חברתו כדי למכרו תמורת רווח. בהמשך מסר הודעה כוזבת למשטרה, לפיה הוא נפל קורבן לגניבה, בעוד שבפועל הוא מכר את המכשיר.
הפרקליטות מצדה רומזת כי היא שוקלת לערער על קלות העונש. עו״ד אפרת פילזר ביזמן, מפרקליטות מחוז ירושלים שניהלה את התיק מסרה לאחר גזר הדין: "הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר וטענה כי חומרת המעשה - סיכון חייהם של החיילים והשוטרים שהיו מעורבים במבצע והמשאבים הרבים שהושקעו על מנת לאתר את השניים- מצדיקה ענישה משמעותית ומרתיעה. מדובר במעשה מתוכנן מראש של ביום חטיפה שנמשך שעות רבות באזור רגיש, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז״ל. בית המשפט הטיל על הנאשמים עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי. הפרקליטות תלמד את גזר הדין ותשקול צעדיה״.
התרעות פיקוד העורף