ורמים מדיניים בכירים מעריכים כי בג"ץ, שעתיד לדון בעתירה לפסול את חלק מחברי ועדת גולדברג למינוי בכירים בשירות הציבורי, לא יתערב בהרכב הוועדה ולא יעצור את המינויים שנמצאים על הפרק, בראשם מינוי הרמטכ"ל ה־22. על פי הגורמים, כך סבור גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
ב־6 בספטמבר אמור להתקיים הדיון בבג"ץ בעתירה נגד חברותם בוועדת גולדברג של תת־אלוף במילואים יעקב נגל, ראש המל"ל בפועל, ורו"ח איריס שטרק, בשל זיקתם כביכול לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי אתר מבקר המדינה, שטרק תרמה 5,000 שקל בשנת 2012 לפריימריז של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ואף משתתפת בשמחות משפחתיות שלה. כמו כן, היא כיהנה כיו"ר דירקטוריון נמל אשדוד בשנים 2004־2007, ודוח מבקר המדינה אף מתח ביקורת על התנהלותה.
אם העתירה לא תתקבל, יודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן על שמות שני המועמדים שאת שמותיהם הוא מעביר לוועדה. למעשה, שר הביטחון כבר בחר את המועמד שלו לתפקיד. השם השני שיוגש לוועדה, לפחות מבחינת ליברמן, הוא רק לשם גיבוי - למקרה שבתהליך הבדיקה של הוועדה יימצא פגם בעברו של המועמד שלו.
שר הביטחון ראיין ארבעה מועמדים לתפקיד: סגן הרמטכ"ל אלוף אביב כוכבי, סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף יאיר גולן, ראש אגף המבצעים לשעבר אלוף ניצן אלון ומפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף אייל זמיר.
לקראת ההחלטה על מינוי הרמטכ"ל נמתחה ביקורת על גולן, לאחר שבטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתשע"ו, שהתקיים במכון משואה, אמר בין היתר: “אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו־90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום". בעקבות הביקורת שעוררו דבריו הודיע גולן למחרת כי לא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנה.
מוקדם יותר החודש, כמאה משפחות חללי צה"ל פנו לשר הביטחון בדרישה לפסול את מועמדותו של גולן על רקע דעותיו. ליברמן הגיב שהביקורת נגד גולן אינה ראויה ולא תשפיע על הבחירה.