נציב קבילות החיילים, אלוף במילואים יצחק בריק, שלח בשבוע שעבר מסמך מסווג בן כ-200 עמודים לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, לוועדת חוץ וביטחון ולרמטכ"ל גדי איזנקוט, ובו ביקורת נוקבת על מצב כשירות הצבא והמוכנות למלחמה, וקריאה להקמת ועדת בדיקה חיצונית שתבדוק את מצב הצבא, כפי שפורסם לראשונה בהארץ  על ידי עמוס הראל. בתחילת חודש יולי פרסם בריק דוח, בו תיאר את מצב כוח האדם בצה"ל, שלטענתו מעמיד את הצבא במצב של חוסר מכונות למלחמה.



המסמך המדובר הוא המשך מפורט יותר לשני מסמכים קודמים ששלח בריק, בהם טען כי בצה"ל ישנו משבר כוח אדם חריף, המשפיע כבר היום על מצב הכוננות והכשירות ביחידות. בביקורות הקודמות שלו התמקד בריק במצב מחסני החירום, וטען כי מהממצאים שיש בידיו המצב ממשיך להיות חמור. במרכז הביקורת של האלוף בריק, צבא היבשה, שלדבריו, לא נמצא במוכנות וכשירות מספקת למלחמה הבאה.


הדברים שאמר האלוף במיל' בפרסום דוח נקח"ל האחרון, ובמסמכים הנוספים, עוררו ביקורת קשה כלפיו בצה"ל, בעקבות קביעותיו החמורות והחריפות, שנעשו, לדברי המבקרים, מבלי שיש בידיו את הכלים המקצועיים לעסוק בכך. בצעד יוצא דופן, בתגובה למסמכי בריק, שלח הרמטכ"ל גדי איזנקוט מסמך מיוחד לחברי הקבינט ולוועדת חוץ וביטחון, שעליו חתומים אלופי המטה הכללי הרלוונטיים, כל אחד בתחומו, בנוגע למצב הכשירות בזרועות ובמערכים השונים.

בממסך זה חתם הרמטכ"ל למעשה על כך שהצבא נמצא בכשירות גבוהה מאוד למלחמה הבאה, וזאת על פי מדדים שהציב הצבא לבדיקת רמת הכשירות. הרמטכ"ל, לעמדתו, קבע כי הצבא מוכן למלחמה הבאה ברמת כשירותו, בכל זירות המלחמה האפשריות המאיימות על ישראל. בצבא אומרים שמסמך הרמטכ"ל אינו בבחינת נייר בלתי מחייב, אלא מדובר בהתחייבות חתומה וממוסמכת של הקצינים הבכירים ביותר שמבינים היטב את משמעות החתימה והאחריות שיש בכך.
 



בריק. צילום: פלאש 90

על פי תפיסת הרמטכ"ל, על מנת לעמוד בתקציב הביטחון ובכוח האדם הקיים בצה"ל יש צורך לנהל סיכונים באופן מושכל, ועל פי עמדה זו הצבא מנהל סדרי עדיפויות על המרכיבים המבצעיים. לכן, לגרסתו, יש פערים בין יחידות שונות במקומות שבהם רמת הכשירות נמוכה יותר, על פי פרמטרים שונים שנקבעו (חלפים, ציוד, רכבים, תחמושת וכוח אדם) בהתאם לאיכות היחידות השונות ותפקידן במלחמה, כך טוענים בצבא.
  

הדוח האחרון של נקח"ל עומד בניגוד גמור גם למסמך הזה. בצה"ל סבורים כי בידי בריק אין את הסמכות, היכולת והמדדים לבחון את מצב כשירות הצבא, ואומרים כי את המדדים לבדיקה זו ניתן לעשות רק באופן מקצועי, ולא על בסיס מנגנון העבודה שיש בידי נציב קבילות החיילים.
 

בשנות הכהונה של איזנקוט כרמטכ"ל הוא חידד וגיבש את התפיסה לפיה נדרשת דפרינצליות ברמת הכשירות. כלומר, בכוח האדם, הציוד והאימונים של היחידות השונות בצה"ל, ובהתאם לכך מושקעים המשאבים. על פי התפיסה הזו, ניהול הצבא מתנהל תחת ניהול סיכונים מושכל, כאשר לא ניתן להגיע לכדי מאה אחוז כשירות, וכוננות בכל יחידות צה"ל.

בריק ביסס את הדברים שכתב במסמכים האחרונים שחיבר על המפגשים הרבים שביצע בשטח עם קצינים בדרג השדה, בהם מפקדי גדודים ומח"טים, שרבים מהם, לטענתו, מציגים מצב שונה לחלוטין ממה שעולה בדיונים וסקירות המטה הכללי. אחת הנקודות המרכזיות במסמכיו עוסקת במשבר כוח האדם, נוכח הקיצוץ הגדול באנשי הקבע וקיצור השירות. הפרמטרים הללו יחד משפיעים, לדבריו, על מצב בצבא כבר היום, וצה"ל מתקשה להתמודד עם זה. כמו כן, המטה הכללי, לטענתו, אינו ער למצב בשטח, כך על פי תפיסתו של בריק. 
 

יוגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


בתגובה לדוח פנה ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ליו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, ולמנהלה שמואל לטקו, בדרישה לכנס את ועדת החוץ והביטחון בדחיפות, על מנת לדון בממצאי דוח הנציב. "זו אחריותנו למוכנות צה"ל, להגנה על קיומנו", הדגיש יוגב.

לדבריו, "מדובר בדוח חמור המפרט בעיות הנובעות מצמצום מסיבי של אלפי נגדים וקצינים בשנים האחרונות שחסרונם מורגש בטיפול בשגרה - ויורגש אף יותר במהלך הטיפול בחירום. הרמטכ"ל יחד עם אלופי צה"ל, טוענים מנגד כי הצבא כשיר לעמוד בכל משימותיו. בין שני הדוחות פער, השם את האחריות המציאות האמיתית ומוכנות צה"ל, על כתפי הקבינט וועדת החוץ והביטחון. אחריותנו לבדוק לעומק את תמונת המצב האמתית ולפעול בהתאם לממצאים, לצמצום הפערים ולהגברת מוכנות צה"ל להתמודד עם כל איום ולנצחו, למען ביטחון ישראל".

ח״כ עפר שלח, חבר ועדת חוץ וביטחון, ויו"ר סיעת יש עתיד, הוסיף: "כפי שכבר אמרתי על בריק, אני לא מקבל את כל מסקנותיו אבל הביקורת שלו היא רצינית, ותגובת צה"ל אינה ראויה. ועדת החוץ והביטחון, כולל ועדת המשנה שלי, לא תניח לעניין ותחקור אותן עד תומו".