לא ברור מה יהיו תוצאות הבחירות הערב. לא ברור איזו ממשלה תקום כאן מחר בבוקר או בימים הקרובים. אבל ברור כי לצה"ל ולמערכת הביטחון יש רשימה מפה ועד אלסקה של בעיות ביטחוניות דחופות יותר ושל מהלכים לבניין הכוח הצבאי של ישראל.
ראשית, חייבים לזכור: צה"ל נמצא בשורה של זירות לחימה פתוחות - מלבנון וסוריה בצפון, דרך איו"ש ועזה, ועד איראן והפרוקסי שלה בתימן ובעיראק. על כך יש להוסיף את המתיחות מול טורקיה, וכן כוננות ודריכות מול איומים מהגבול המזרחי ומהגבול הדרומי.
עוד תידרש הממשלה הבאה לשפר את מעמדה המדיני של ישראל באזור. מעצמה אזורית אינה נבחנת רק ביכולות הצבאיות, אלא גם ביכולות הכלכליות והמדיניות. וכאן, מצבה של ישראל תחת הנהגת ממשלת נתניהו - בקרשים. חוסר המשילות באיו"ש ובשטחי מדינת ישראל, בגליל ובנגב, כמו גם חוסר היכולת ליצור בריתות אזוריות עם מדינות מסביב, החל מערב הסעודית ובמדינות המפרץ הערבי, ובמקביל לחזק את השלום עם מצרים וירדן, פוגעים בסופו של יום במצבה הביטחוני של ישראל.
ישראל חייבת לבנות מחדש את צה"ל, למצוא מימון לרכש מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקים, טנקים ונמרים ועוד. היא חייבת למצוא מקורות תקציביים להקמת יחידות חדשות, גדודי הנדסה, חי"ר ושריון, וכן מערכים להתמודדות עם איומים כמו מתקפות רחפנים, ולבנות את חיל החלל וחיל הרובוטים.
הממשלה מחויבת להסתכל לא רק דרך כוונות הרובה, אלא גם דרך עדשת המשקפת. היא חייבת להסתכל רחוק. בפני הממשלה הבאה יש הרבה עבודה כדי לבנות את הביטחון. והתמונה של נתניהו עם פטריית האש? אל תתרגשו, זה לא יקרה.