בשבוע שעבר התרחש בישראל דבר חמור ביותר. התנהלות השב״כ וראש השב״כ בימים האחרונים סביב תוצאות הבחירות חייבים להדליק אור אדום בוהק. נראה כי השב״כ הפך מגוף ממלכתי לגוף פוליטי. כאילו שאנשיו בכלל נבחרים דרך מרכז הליכוד. ההחלטה ביום שישי של ראש אגף החקירות במשטרה ניצב בועז בלט שלא להעביר כל חומר חקירה מהמשטרה לשב״כ ללא אישורו היא רצינית, אחראית ובמקומה.
כל איש שב״כ חייב לדעת. כי המנדט שהוא קיבל מהציבור- מהריבון שהוא העם ( כפי שנוהגים בליכוד להזכיר כל הזמן א״א). הוא קודם כל על בסיס העובדה שהוא שומר אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. כן, למדינת ישראל. לא לראש הממשלה ולא למפלגה של ראש הממשלה. זה נכון לזוטר ועד לראש השב״כ. בימים האחרונים נראה כי דוד זיני התבלבל. במדינת ישראל החוקית מי שחוקר אירועים פלילים זה משטרת ישראל, לא השב״כ. במדינת ישראל החוקית קודם אוספים ראיות ורק אחר כך עוצרים. במדינת ישראל החוקית שב״כ ומשטרה כפופים לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לחקירות והליך של ביצוע מעצרים ופעולות של חדירה למרחב הפרטי של האזרח בין בכניסה למקרקעין, לתפיסת הרכוש ו או האזנה ומעקב.
עכשיו עם הפנים קדימה. המכתב אתמול של ראשי מערכת הביטחון בדימוס צריך להיות כפעמונים מצלצלים. הם מושכים בכנף המעיל. העובדה כי קיים שיח ברשתות על כוונה של פעילי ימין להגיע לאזור הכנסת ולמנוע בגופם את הגעת חברי הכנסת החדשים ובכך למנוע את השבעת הכנסת ה26. גם ההודעות של הצד השני להגיע ולהתעמת מול פעילי הימין.
עכשיו למצבנו מול איראן: הדיווחים על השיחות בין קטאר לאיראן צריכות להטריד כל אזרח בישראל. איראן ממשיכה להתקדם לגרעין, להגדלת מלאי טילים הבליסטיים, היא כרגע המנצחת הגדולה. עד עכשיו אחרי שני מהלכי מלחמה איראן עומדת על רגליה. השלטון עדין יציב. ההערכה בישראל כי הסכמה של המשטר האיראני להתקדם בערוץ הקטארי הוא מהלך טקטי לעכב את התקיפה. למשוך זמן עד כינון ההשבעה של שני בתי הנבחרים בארה״ב. ההבנה בטהראן כי הם נדרשים למשוך את נשיא ארה״ב המובס עוד כחמישים ימים.
כדי שהם יקבלו הגנה מתקפה לשנים הקרובות. הבעיה הגדולה של ישראל היא שהמצב המדיני היום אין לישראל כל יכולת להשפיע מדינית לא באירופה ובטח גם לא בארה״ב. ישראל הגיעה למצב שאף אחד לא רוצה לשמוע את קולה בעולם. ישראל עשויה למצוא את עצמה עם הבעיה האיראנית ומבלי יכולת להשתמש בכח צבאי כדי לעצור את איראן.