במסגרת המפגש התקיים שיח שעסק בדמותו ובמורשתו של דוד בן-גוריון, בתפיסת המנהיגות והאחריות הלאומית שהוביל ובעקרונות הממלכתיות שהתווה עם הקמת המדינה. הרמטכ"ל אמר: "אנו מקיימים יום עיון לזכרו של דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ומי שהניח את היסודות לביטחונה ולעוצמתה. מהמאבק להכרזת עצמאותה של מדינת ישראל, דרך הקמת צה"ל ועד לביסוסו כצבא ממלכתי וחזק, נשא בן-גוריון באחריות העליונה לביטחון המדינה. בן-גוריון הקדיש את חייו לביטחונה ולעתידה של מדינת ישראל. הוא היה הראשון לזהות שעוצמתו של הצבא אינה נשענת אך ורק על הפלדה או הנשק אלא בראש ובראשונה על הרוח של האנשים המרכיבים אותו. בחזון ׳צבא העם׳, הדגיש בן-גוריון תמיד את הרוח האנושית שמאחורי הכוח; רוח הלוחם הישראלי, המונע מאהבת הארץ, מרעות עמוקה בין שורותיו, ומנכונות לשאת באחריות הגורלית לשמירה על ביטחון המדינה.
לצד כל זאת, בן-גוריון ראה בצה"ל כגורם שמחבר את הפסיפס הישראלי ואת התמונה המלאה ודבק בחשיבות הממלכתיות כדרך. מושג ׳צבא העם׳ מתחדד וחשוב גם בימינו על רקע המלחמה וההקרבה הגדולה של הלוחמים. ׳צבא העם׳ הוא הצבא של כלל האוכלוסיות, הסדיר והמילואים.
הרחבת השירות לכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית תאפשר לחלק את העומס המבצעי באופן מאוזן בין חלקי החברה ובעיקר תאפשר להקל באופן משמעותי על משרתי המילואים. השילוב בין ׳צבא העם׳ לערך הממלכתיות הוא הנתיב אותו סלל בן גוריון לצה"ל - זהו הנתיב בו אנחנו צועדים היום. צבא שהוא מעל כל מחלוקת פוליטית, צבא שמחויב לעמו ורואה בביטחון המדינה ובעמידה במשימותיו ערך עליון.
כשאנחנו מדברים על ׳צבא העם׳ אנחנו עומדים ראשית על צורך מבצעי - על צה"ל להתרחב, ולצה"ל חסרים לוחמים - זה לא השתנה. זהו צורך מבצעי-תפקודי מובהק. לצד זאת יש גם צורך לאומי וממלכתי. כולנו שותפים למשימה, כולנו חולקים את הזכות להגן על המדינה וכולנו חלק מהפסיפס הישראלי".