העקרונות נקבעו מתוך תפיסת שנת 2027 כשנת מיקוד מבצעי, תוך שמירה על מוכנות גבוהה וחיזוק הכשירות והמוכנות לתפניות. במסגרת הגרף, לטובת קיום אימונים לחטיבות הסדירות וחיזוק העתודות, יצומצם היקף הגדודים המוקצים למשימות ההגנה השוטפות, לצד שמירה על יכולת ההגנה והמענה המבצעי בכלל הגבולות. בנוסף, הגרף כולל צמצום של ימי המילואים, שימור עתודות חזקות בכלל הגזרות וגידור ההכשרות במטרה להבטיח את רציפותן לאורך השנה. על פי מה שסוכם, ימי מילואים לכל חייל, יהיהו עד 58 ימי ברוטו, כשמתוכם 42 ימי משימה.
גורם צבאי בכיר התייחס לתוכנית שגובשה במטה הכללי, ואמר בין היתר: ״אחרי שלוש שנות מלחמה, אם לא נצמצם את ימי המילואים ונחזיר את הכוחות לאימונים, נפגע בכשירות למלחמה הבאה".
הדברים שיוצאים היום מצה״ל מחויבים להילקח בספקנות, שכן אותם דוברים הסבירו בשנה שעברה כי צה״ל יצמצם את ימי המילואים ל-75 ימים לכל היותר ללוחמים בשנת 2026. אלא שבפועל, צה״ל חרג וזימן את הלוחמים למאה עד 120 ימי מילואים בשנה החולפת. בצה״ל מצהירים לפי שעה כי הם מתכוונים לצמצם משמעותית את ימי המילואים, ואת מספר הגדודים המופעלים בתעסוקה מבצעית, להחזיר את ההכשרות להיקפן המקורי ולבנות מחדש את כשירות הכוחות למלחמה הבאה.
בדיון אצל הרמטכ״ל, נחשף הפער ההולך וגדל בין המשימות המבצעיות המוטלות על צה״ל בכל הגזרות, לבין הצורך לשקם את הכשירות. להקל את הנטל על אנשי המילואים ולהיערך למלחמה הבאה.
בצה״ל מבינים כי אי אפשר להמשיך לשנה רביעית של לחימה באותה המתכונת. המשמעות היא שינוי בסדרי העדיפויות, צמצום משימות והפניית כוחות ומשאבים לשיקום הכשירות ולבניין הכוח.
מאז פרוץ המלחמה, הרחיב צה״ל באופן משמעותי את היקף הכוחות המופעלים בגזרות השונות. על פי הנתונים שהוצגו בדיון, באוקטובר 2023 עמד היקף הכוח על 38 גדודים, וכיום מדובר בהרבה יותר.
התוכנית לשנת 2027 היא לצמצם את מספר הגדודים, תוך שמירה על היכולת להגן על הגבולות ולהגיב לאיומים. לדברי הגורם הבכיר, במהלך המלחמה נבנו מערכי הגנה חדשים בגזרות השונות, חוזקו התשתיות והוקמו מערכי איסוף ואש. בצה״ל מעריכים כי שיפור מערכי ההגנה מאפשר לבחון מחדש את היקף הכוחות הנדרש למשימות השוטפות.
״עם זאת, הצמצום יתבצע בהתאם להערכת המצב המבצעית ולא יהיה אחיד בכל הגזרות״. הגורם התייחס למצב מערך המילואים וקבע כי אי אפשר להמשיך כך. על פי גורמים בצה״ל, אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה השחיקה במערך המילואים.
בצה״ל מודים כי לא הצליחו לעמוד ביעד של כ־75 ימי מילואים בשנה, ובפועל משרתים רבים מגיעים לכ־90 ימים, ולעיתים אף יותר. כאשר ביחידות רבות מדווחים על מאה ומאה עשרים ימי מילואים, שאותם מבצעים הלוחמים במהלך השנה החולפת.
״מדובר באנשי מילואים שנקראים שוב ושוב לשירות, לעיתים בפעם השביעית מאז פרוץ המלחמה, ללא יכולת ממשית לתכנן את חייהם, את עבודתם ואת לימודיהם״ אמר הגורם הבכיר. המסקנה שהוצגה בדיון חריפה: המשך הפעלת מערך המילואים באותה מתכונת עלול להביא לשחיקתו עד כדי פגיעה ביכולתו לעמוד במשימות בעתיד.
לכן הוחלט לפעול לצמצום משמעותי של ימי התעסוקה המבצעית ולהפחית את מספר הגדודים המגויסים, תוך התאמת המשימות לכוח האדם הזמין.
בצה״ל מבקשים גם לשמור על התמריצים וההטבות לאנשי המילואים, כך שצמצום ימי השירות לא יגרום לפגיעה בזכויותיהם. חלק מההטבות מעוגנות בהחלטות ממשלה התקפות עד מרץ 2027, ואחרות מחייבות החלטות נוספות. בצה"ל זיהו בעיה נוספת והיא הפגיעה בהכשרות. המטרה להחזיר את צה״ל לכשירות.
במהלך המלחמה נלקחו אמצעים, פלטפורמות וכוחות ממסגרות ההכשרה לטובת משימות מבצעיות. טנקים המשמשים להכשרת לוחמים נדרשו לעבור למשימות לחימה, וכך גם אמצעים וכוחות מחילות הרגלים והתותחנים.
התוצאה היא צמצום משמעותי בימי ההכשרה והאימונים ופגיעה ביכולת להכשיר לוחמים ומפקדים על פי הסטנדרטים המקצועיים שנקבעו לפני שבעה באוקטובר.
בצה״ל מתכוונים להחזיר בהדרגה את היקף ההכשרות לרמה שהייתה נהוגה לפני המלחמה, בדגש על הכשרת מפקדי פלוגות, לוחמים ומפקדים מקצועיים. אולם בצבא מודים כי לא בטוח שניתן יהיה להשיב את מלוא היקף האימונים, וכי חלק מהכוחות יידרשו להסתפק ברמת הכשירות הבסיסית הנדרשת.
במסגרת השינוי המתוכנן הוחלט להוציא שתי חטיבות סדירות ממשימותיהן השוטפות, אחת בגזרה הצפונית ואחת בדרומית, כדי שישמשו ככוחות עתודה נוספים, לצד העתודה המטכ״לית. המטרה היא לאפשר לצה״ל להחזיק כוחות זמינים לתגובה מהירה, ובמקביל לפנות זמן להכשרות ולאימונים. בצה״ל מדגישים כי הכוננות המבצעית תישמר, וכי חיל האוויר, היחידות המיוחדות וכוחות העתודה ימשיכו להיות ערוכים להתפתחויות בכל הגזרות.
למרות הכוונה לצמצם את היקף הכוחות, בצה״ל מבהירים כי לא צפוי שינוי במדיניות הפעלת הכוח נגד איומים. מאז הפסקת האש, ממשיך צה״ל לפעול בעזה ובלבנון נגד מחבלים ותשתיות טרור, ובשבוע האחרון הותקפו, על פי הדברים שנמסרו בשיחת הרקע, שני מפקדי חטיבות. ברצועת עזה מתכוונים לשמור על היקף כוחות ההגנה הנדרש, והצמצום שם יהיה מוגבל ביחס לגזרות אחרות. בגזרות האחרות ייבחנו הפחתות בהתאם להערכת המצב ולסדרי העדיפויות. סוגיה מרכזית נוספת היא התקציב.
בצה״ל מזהירים כי המשך החזקת סד״כ גדול לאורך זמן מחייבת השקעת משאבים עצומה בתפעול השוטף, בתשתיות ובמילואים, על חשבון בניין הכוח העתידי. המשמעות היא פגיעה ביכולת להשקיע באמצעים טכנולוגיים, במכפילי כוח, בציוד ובשיפור הכשירות. בצבא מבקשים להאיץ השקעה במכפילי כוח, שתאפשר לבצע משימות באמצעות פחות חיילים, תוך שמירה על יכולת מבצעית גבוהה.
המבחן של 2027: מוכנות למלחמה הבאה, כאשר בצה״ל מבקשים להתחיל ליישם את השינויים בהדרגה, כאשר תחילת פברואר 2027 מסומנת כאבן דרך בתהליך.
המשמעות המרכזית של הדיון אצל הרמטכ״ל היא ההבנה שצה״ל אינו יכול להמשיך למדוד את מוכנותו רק על פי מספר הגדודים שהוא מפעיל היום, אלא גם על פי יכולתו להילחם במלחמה הבאה.
אחרי יותר משלוש שנות מלחמה, בצה״ל נדרשים להתמודד עם משוואה מורכבת: להמשיך להגן בכל הגזרות, לצמצם את הנטל על אנשי המילואים, לשקם את הכשירות המקצועית ולבנות מחדש את הכוח - וכל זאת במסגרת תקציב וכוח אדם מוגבלים.
בצה״ל אומרים כי הוא פועל בשיתוף משרד הביטחון להשלמת החלטת הממשלה בנושא ההטבות למשרתי המילואים לשנת 2027. ההחלטה תובא לאישור הממשלה, וצה״ל יפעל בהתאם למימושה, לרבות מימוש הזכאויות והשלמת המענה לפרט.