סימן ראשון: האיש ומקורביו מאשרים זה את גדולתו של זה
המפגש בין שבתי צבי לנתן העזתי התקיים בעזה באביב 1665. שבתי הגיע לבקש את עזרתו של נתן, בשמו המלא אברהם נתן בן אלישע חיים אשכנזי, שהיה בראשית שנות ה-20 לחייו. על נתן סיפרו שניחן ביכולת לגלות את חטאיהם של בני האדם ולהציע להם דרך לכפר עליהם, כך שרבים פנו אליו לקבלת עצה ותיקון נפש.
נתן טען שבהתגלות שחווה נאמר לו ששבתי צבי הוא הוא המשיח. זמן קצר לאחר מכן שבתי הכריז על עצמו ככזה. למשיח היה עכשיו נביא צמוד שערב לו, ולנביא היה משיח שקיבל את נבואתו. מי שהאמינו לנתן העזתי קיבלו סיבה להאמין בשבתי, ומי שהאמינו בשבתי מצאו בנתן סמכות שידעה להסביר את מעשיו.
נתן הכיר כתבי קבלה והגמיש אותם לצרכיו. הוא קרא לתפילה, לצום ולתשובה לקראת הגאולה. אנשים הגיעו אליו מארץ ישראל, מסוריה וממצרים. איגרותיו של נתן הועתקו ועברו מקהילה לקהילה וגם מי שמעולם לא פגשו בו קראו את דבריו.
סימן שני: כל פרט מביך הופך לאישור למשיחיות
סימן שלישי: כל עבירה מתחפשת למצווה
בתלמוד מופיעה "מצווה הבאה בעבירה", כלומר פגם שנפל במצווה בגלל עבירה הכרוכה בה. אצל שבתי ומפרשיו העבירות קיבלו משמעות של פעולה למען הגאולה.
בסלוניקי, שבתי צבי נישא לספר תורה, ורבני העיר הרחיקו אותו. בהמשך ביטל באיזמיר את צום עשרה בטבת, שציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים. הביטול ביטא את הטענה שהגאולה החלה ושהגיע הזמן לסיים את האבל על החורבן. בפסח 1666, בזמן כליאתו במבצר בגליפולי, שחט שה וערך עם מקורביו סעודה של קורבן פסח. לפי העדויות, הוא אכל עימם חֵלב, כלומר שומן שהתורה אסרה באכילה, ובירך "ברוך מתיר איסורים". מי שהאמינו ששבתי היה המשיח יכלו לראות בהפרת האיסור ביטוי לשינוי שהגאולה הביאה.
אפילו התאסלמותו, שהביאה לשבר קשה, זכתה להסבר: ירידה אל תחום הקליפות, כוחות הרוע, כדי לחלץ ניצוצות קדושה שנלכדו בהם. על פי נתן, המשיח נדרש להגיע לשם כדי להשלים את הגאולה. מכאן שהמעשה האסור נעשה חלק מהשליחות.
סימן רביעי: המאמינים נוהגים במנהיג כמו במלך ולא משנה מה עולל
בקיץ 1665 יצא שבתי צבי מירושלים צפונה, עבר בצפת ובחלב וחזר לאיזמיר סמוך לראש השנה. הייתה לו כריזמה כובשת. שירתו הקסימה את שומעיו. קל להתאהב באדם כזה. בחלב זכה לתמיכה נלהבת, בין השאר מצד אנשי בית הדין. בסוף אותה שנה יצא לקושטא, בירת האימפריה העות'מאנית. בראשית 1666 עצרו אותו השלטונות. תביעתו למלכות וההתלהבות ההמונית סביבו עוררו חשש לסדר ולסמכותו של הסולטן. בהמשך העבירו אותו לכלא בגליפולי. תנאי הכליאה אפשרו לו לקבל מבקרים שעלו אליו לרגל. הם כינו את המבצר "מגדל עוז", על פי הפסוק במשלי: "מגדל עוז שם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב". מבחינתם, גם בכלא הוא פעל בחסות האל.
סימן חמישי: ההגנה על המנהיג היא הגנה על הבחירה בו
שבתי צבי מת בשנת 1676. קבוצות שהאמינו בו המשיכו להתקיים אחריו. בקרב ממשיכיו התגבשה בסלוניקי קהילת הדונמה, שחבריה התאסלמו וקיימו בסתר פולחן שבתאי ששילב מסורות יהודיות. אחרים המשיכו להאמין בו ונשארו יהודים. המאמינים שנותרו הסבירו את הסתירות במעשיו בדרכים יצירתיות. אני משערת שקל יותר לקבל עוד הסבר, דחוק ככל שיהיה, מאשר להודות בטעות. אבל אפשר גם אחרת. אפשר להגיד: הרב נוכל הזה קרע את העם לגזרים. עכשיו נבחר שוב ונברך: ברוך מתיר אסורים.
התרעות פיקוד העורף