אפס ועוד אפס ועוד אפס שווה אחת.
כך עולה מסקר "מראת ההגינות" של המרכז לקידום ההגינות בישראל, שבוצע החודש על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה על מדגם ארצי מייצג של הציבור בישראל. הסקר נועד לבחון מה רואה הציבור כהתנהלות לא הוגנת של נבחריו ואיזה משקל הוא נותן לעובדה זו בשיקולי ההצבעה שלו.
הממצאים מראים כי הרוב המוחלט של הציבור מצהיר שערך ההגינות – ההתייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות – חשוב לו ביותר (97% מהציבור); שאין תירוץ, גם בפוליטיקה, להתנהגות לא הוגנת (88%); ושהתנהלות הוגנת של רשימת מועמדים לכנסת ושל ראשיה תשפיע מאוד על אופן ההצבעה שלו (88%).
עד כאן הכל טוב ויפה, אך כאשר באים ומציבים מול ערך ההגינות הזדהות אידיאולוגית עם מפלגה מסוימת או אמונה שמפלגה מסוימת תטפל טוב יותר בנושאים החשובים להם, מתהפך אצל מצביעים לא מעטים סדר העדיפויות: לשאלה אם תצביע לרשימה שאתה מזדהה עם המצע והאידיאולוגיה שלה, גם אם ראשיה מתנהלים לעיתים שלא בהגינות, ענו בחיוב 57% ממצביעי מפלגות הקואליציה הנוכחית, ואילו בקרב מצביעי האופוזיציה ענו כך 36% בלבד.
לשאלה אם תעדיף רשימה שתטפל טוב יותר בנושאים החשובים לך, גם אם ראשיה מתנהלים לעיתים שלא בהגינות, השיבו בחיוב 63% ממצביעי הקואליציה, לעומת 46% ממצביעי האופוזיציה.
למה הדבר דומה? אם תשאלו אוהד קבוצת כדורגל אם ימשיך לתמוך בקבוצתו גם אם היא תשחק באופן לא הוגן או תפגע שלא כחוק בשחקני הקבוצה היריבה. האם כאוהדים הייתם מסכימים לקחת את ילדיכם למשחקי קבוצה שכזאת ולחנכם שהמטרה מקדשת את האמצעים? ואם יעקוץ אתכם נוכל ויוציא מכם במרמה את כספכם, כי המטרה שלו מקדשת את האמצעים שהוא מפעיל כדי להשיגה?
או אם ינצל בית עסק את כוח השוק שלו ויגבה מכם תעריפים מופרזים עבור מוצריו או שירותיו, כי המטרה שלו בגריפת רווחים חשובה יותר מן ההגינות כלפיכם? האם רק אז תתחילו להתקרבן ולהתלונן? לקיחת כספי משלם המיסים והפנייתם למטרות של ריצוי שותפים קואליציוניים אינה שונה בהרבה.
התפיסה המעמידה את ההגינות והאינטרסים משני צידי המתרס פשוט לוקה בחוסר הבנה ובקוצר ראייה. הגינות – כבוד, יושר והתחשבות ביחס לזולת - אינה רק ערך ראוי ונאצל; זהו גם האינטרס האמיתי של כל אחת ואחד מאיתנו ושל כולנו כחברה. כשאדם נוהג בהגינות, הוא עושה טובה קודם כל לעצמו, הוא נוהג באחריות קודם כל כלפי עצמו.
העדפה של אינטרסים על פני הגינות מוכיחה עצמה כחשיבה לטווח קצר במחיר כבד לטווח הארוך, והחיים כידוע נמשכים יותר מרגע אחד. חוסר התחשבות באחר מתגלה פעמים רבות כחוסר התחשבות בעצמך. אם לא נגלה אפס סובלנות לחוסר הגינות בסביבתנו, נהפוך מהר מאוד לקורבנות חוסר ההגינות שיופנה נגדנו.
יום הבחירות הוא יום הדין של הבוחר; זו ההזדמנות שלו לבחור אם הוא מתיר או מכשיר את התנהלות הפוליטיקאים שניהלו את חיינו בארבע השנים האחרונות, ובעיקר את התנהלותם של אלה שהיו בממשלה. העם הוא הדירקטוריון - מועצת המנהלים - של המדינה. האם הייתם משאירים בתפקידם מנהלי חברה שכשלו בהתנהלות לא מקצועית, לא מוסרית, ושלא השיגו את היעדים שחשובים לכם?
ההצבעה בקלפי היא ההזדמנות של האזרח להשפיע על הערכים שעל פיהם הוא רוצה שהמדינה שלנו תתנהל, הערכים שעל פיהם הוא רוצה שינהגו כלפיו. מי שיתייחס להצבעה בבחירות בקלות ראש או בקלות דעת, חוטא לחובה הראשונה של אזרח כלפי עצמו, כלפי משפחתו וכלפי מדינתו – חובת ההתנהגות האחראית.
לפני הבחירות הקירות הפיזיים והווירטואליים מדברים אלינו; אחרי הבחירות כולנו מדברים לקירות, והממשלה מתנהלת כרצונה, בנימוק שכך הכריעה הדמוקרטיה.
יום דין הבוחר הוא לפיכך יום הדין והחשבון. זו העת וזו ההזדמנות למי שמבקש הגינות לקום ולומר את דברו באופן שגם ישפיע. בארבע השנים הבאות הרי איש לא יקשיב לו...
התרעות פיקוד העורף