במזרח התיכון, שבו בריתות נבחנות שוב ושוב מול משברים, יוון היא שותפה שישראל צריכה לדעת להעריך. מעבר לים הכחול, לאיים ולמוזיקה האהובה, ניצבת מדינה המבינה את חשיבות הקשר עם ישראל ומעניקה לו עומק מדיני, ביטחוני וכלכלי. היחסים בין ירושלים לאתונה מלמדים כיצד קרבה גיאוגרפית יכולה להפוך לשותפות אסטרטגית, כאשר מנהיגות מדינית משקיעה בה לאורך זמן.
הזיקה היוונית של נשיא הארגון מעניקה למפגש גם הקשר אנושי לנושא היחסים עם יוון. קונסולי הכבוד, הפועלים במפגש שבין המרחב הדיפלומטי לעולם העסקי, יכולים לתרום להרחבת קשרים ולהנעת יוזמות. לצד ההסכמים הרשמיים, גם האירוח, השיחה והנכונות להקשיב יוצרים קרקע לשותפויות עתידיות. ראויה להערכה תרומתו של עורקבי לטיפוח המפגשים האלה ולחיזוק הקשרים הבינלאומיים של ישראל.
בינואר 2026 השתתפה סולומו כאורחת הכבוד במפגש פורום הביטחון, השיטור והסייבר של לשכת המסחר ישראל-יוון, והדגישה את האמון ואת חשיבות הרחבת הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים. הלשכה גם פרסמה הזמנה למפגש עסקי במעונה ביוני. אלה דוגמאות לתרומה דיפלומטית: פתיחת דלתות, הפגשת יזמים וחיזוק ההיכרות ההדדית. על השקעה כזאת, המעניקה לידידות תוכן יומיומי, מגיעה לה הערכה.
השותפות הביטחונית מספקת דוגמאות מרשימות במיוחד. מרכז הכשרת הטייסים הבינלאומי בקלמטה, שהקמתו והפעלתו נמסרו לאלביט מערכות במסגרת הסכם בין משרדי הביטחון, משלב ניסיון ישראלי בצורכי חיל האוויר היווני. מטוסי אימון, מערכות הדרכה וסימולטורים יוצרים תשתית מקצועית לטווח ארוך. משמעות הפרויקט חורגת מעסקה מסחרית: הוא מבטא נכונות להפקיד מרכיב מרכזי בהכשרת טייסים בידי שותפה מהימנה.
לכך מצטרפים אימונים משותפים. בספטמבר 2023 תיאר צה"ל תרגיל אווירי עם יוון, שכלל טיסות ארוכות, תדלוק אווירי, טיסה נמוכה והטלת חימוש בשטחי אימונים יווניים. תרגילים כאלה מאפשרים למידה הדדית והיכרות עם תנאים מבצעיים מגוונים. תוכנית שיתוף הפעולה הצבאי של ישראל, יוון וקפריסין לשנת 2026 ממחישה שהקשר מתרחב גם למסגרת אזורית סדורה, המבוססת על תכנון ותיאום.
קשר לא מאיים
לצד המטוסים והתרגילים, יש לידידות גם פנים אזרחיות מובהקות. בקיץ 2023 שלחה ישראל מטוסי כיבוי וצוותים לסייע ליוון בהתמודדות עם שריפות קשות. ברגעים שבהם יישובים, יערות וחיי אדם נתונים בסכנה, שיתוף הפעולה מקבל משמעות מוחשית. הידע המבצעי והיכולת להתגייס במהירות ממחישים כיצד מערכת יחסים בין מדינות יכולה לספק עזרה ישירה לתושבים הזקוקים לה.
גם התיירות היא נדבך מרכזי בקשר. הקרבה, התרבות והאירוח היווני יוצרים בסיס טבעי למפגש בין העמים, ולצידו הזדמנויות כלכליות בענפי המלונאות, התעופה והשירותים. בספטמבר 2026 דנו שרת התיירות היוונית ושגרירת ישראל באתונה בהעמקת שיתוף הפעולה התיירותי. יש ערך רב להתמדה הזאת: כל מפגש אנושי מוצלח יכול לחזק היכרות, להפחית חשדנות וליצור עניין הדדי.
בתחומי האנרגיה, המים והחדשנות טמון מרחב נוסף להתקדמות. הפורומים העסקיים המשותפים עוסקים בחיבור בין יכולות טכנולוגיות ישראליות להזדמנויות ביוון ובקפריסין. מיזמי קישוריות אנרגטית מחייבים עדיין בחינה כלכלית, מימון והתגברות על אתגרים מדיניים, אך עצם התיאום חשוב. הוא מאפשר לחשוב במונחים אזוריים על ביטחון אנרגטי, גיוון מקורות וחיזוק הקשר בין מזרח הים התיכון לאירופה.
כאן מתבררת גם משמעותה של השותפות המשולשת עם קפריסין ושל מסגרת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית. אפשר לראות בהן משקל נגד לניסיונות להפעיל לחץ במזרח הים התיכון. מול המחלוקות עם טורקיה על גבולות ימיים ומשאבי אנרגיה, התיאום מחזק את כוח המיקוח של השותפות. מול האיום האיראני והפגיעה האזורית בנתיבי מסחר, גוברת חשיבותם של קשרים ביטחוניים יציבים.
יוון כאמור מנהלת מדיניות עצמאית, והקשר המשולש אינו צריך להתפרש כאיום על מדינות אחרות. כוחו טמון דווקא בהרתעה אחראית: הגנה על ריבונות, תשתיות וחופש שיט, לצד השארת דלת פתוחה לדיאלוג. שיתוף פעולה מוצלח מגדיל את הסיכוי ליציבות באזור.
יוון ראויה למקום מרכזי בתפיסת החוץ הישראלית, וליחס המכיר בתרומתה ובצרכיה. פעילות השגרירה סולומו, עבודת הגורמים המקצועיים והמחויבות המדינית בשתי הבירות מעניקות לשותפות אפשרות להמשיך ולהעמיק. בעידן של חוסר ודאות, הידיעה שמעבר לים נמצאת מדינה שעימה אפשר להתאמן, לסחור, ליצור ולהושיט עזרה היא נכס של ממש. את הנכס הזה ראוי לטפח בחוכמה, בכבוד הדדי ובהכרת תודה. זו השקעה בביטחוננו, בכלכלתנו וביכולתם של הדורות הבאים לחיות באזור יציב ומשגשג.
התרעות פיקוד העורף